לא יודעת - פרק 2

שלח תגובה

יוצר\ת הנושא
Lolipop777
הודעות: 11
הצטרף: ה' מאי 21, 2020 3:51 pm

לא יודעת - פרק 2

שליחה על ידי Lolipop777 »

פרק 2:

"אני לא מאמינה שאני עכשיו בני יורק ועוד שניה אני עומדת לפגוש את אבא ואח שלי" אומרת מדיסון לאמא ואמא אומרת "תאמיני, רואה יש גם צד טוב בלעבור לניו יורק" "רגע אז כאן אני ילמד כיתה ט'?" שואלת מדיסון וליסה עונה לה "כן, הנה הגנו" "הגנו" צועקת בהתרגשות מדיסון והיא יוצאת מהאוטו מוציאה את המזוודות שלה ושל אימא לוקחת את שלה ורצה לכיוון הבית של משפחתה , אבל בדרך עוצרת מסתכלת לאחור וצועקת "בואי נזדרז אני רוצה כבר לפגוש אותם" "אני באה" צועקת לה ליסה. כשהן מגיעות לבית מדיסון נושמת עמוק ומצלצלת בפעמון הדלת נפתחת ושם עומד אבא שלה שלא ראתה אותו שנים "אבא! התגעגעתי" היא צועקת והוא צועק בחזרה "גם אני מותק" והם מתחבקים חיבוק חזק, הוא מסתכל הצידה ושם רואה את ליסה וגם אותה הוא מחבק חיבוק חזק, לעומתו ליסה לא יצאו מילים מהפה סוף סוף היא רואה את אהובה אבל היא החזירה לו חיבוק חזק. "בואו תכנסו" והן נכנסו לביתם החדש מדיסון אמרה "ואוו הבית גדול ואפילו יש לו שתי קומות וגינה והוא גם ממש יפה, רגע איפה איידן?" אביה ענה לה "הוא בחוץ הוא אפילו לא יודע שאת מגיע זאת הפתעה" מדיסון אמרה "אוקיי איפה בחוץ אני רוצה ללכת אליו, להפתיעה אותו" אביה אמר "אני השלח לך את הכתובת" מדיסון אמרה "תודה, אבא (שאמרה אבא היא היה שמחה)" הוא אמר "בבקשה, מדיסון (שאמר את זה גם הוא התרגש)" ומדיסון רצה לתת חיבוק לאבא שלה ואז יצאה החוצה והכתובת אצלה אבל בכל זאת אין לה מושג לאן ללכת כדי להגיע לשם. בהתחלה היא ניסתה עם גוגל מפות אבל היא הסתבכה ולא הצליחה אז החליטה להתחיל לשאול אנשים אבל כולם לא יכלו לעזור לה (חלק מהרו וחלק היו תיירים), אבל היא המשיכה לשאול עד שהגיעה לבחור אחד, הוא היה הפוף אז היא נגעה לו בכתף ואמרה "סליחה אתה יכול לעזור לי?" הבחור הסתובב והמבטים שלהם נפגשו, זה היה אהבה ממבט ראשון הם שככו הכל והתרכזו רק אחד בשני, הם הסתכלו אחד על השני עד שמדיסון נזכרה איפה היא ומה היא צריכה לעשות ושאלה "אז אתה יכול לעזור לי?" הבחור שאל "במה את צריכה עזרה?" מדיסון ארתה לו את הכתובת שהייתה לה בטלפון ואמרה "אני צריכה ללכת למקום הזה ואני חדשה בעיר ודיי הלכתי לאיבוד" הוא אמר "אני יסביר לך איך ללכת לשם אבל את תתני לי את המספר שלך, בסדר" מדיסון היתה מופתעת אבל הבחור היה מקסים וחמוד בעיניה ורצתה כבר לפגוש את אחיה לכן אמרה "אוקיי, איך קוראים לך?" "קוראים לי אנדרו" הוא אמר והסביר לה איך ללכת לשם. אנדרו אמר "טוב, עכשיו תתני לי את המספר שלך", "המספר שלי הוא 0832677906 (זה לא באמת מספר אמיתי סתם חרבשתי משהוא)" כשאמרה זאת מדיסון אנדרו פתח את הטלפון שלו ורשם את המספר כשסיים מדיסון הסתכלה על השעה והיא היתה כבר מאוחר אז היא צעקה "סליחה אני חייבת לרוץ, כבר מאוחר" והתחילה לרוץ לכיוון אחיה ואנדרו אמר לחינם "רגע  מה השם שלך (בהתחלה צעק ולאט לאט הנמיך את הקול)". מדיסון רצה כל הדרך למקום שבו אח שלה נמצא שלא היה לה מושג מה זה המקום הזה, וכשהיא הגיע היא הסתכלה על המקום והבינה שזה מקום של נערים כלומר ששם הם מבלים וחוגגים, היא חיפשה בכל מקום את אחיה ופתאום ראתה נער עם צבע שיער כמו שלה אז היא נשתה להסתכל על הפנים של הנער ולשנייה אחת היא הסתכלה על משהו אחר והנער הלך לה לאיבוד היא נשתה לחפש אותו בכל המקום אבל לא מצא ופתאום נשמה קול מוכר מאחוריה אז היא הסתובבה ושם ראתה את אותו הבחור והפעם ראתה לו את הפנים וכן זה היה אח שלה שמדבר עם כמה בחורים (אחיה היה נער יפה מעוד ומקובל מעוד והיה לו מלא חברים והוא לומד בכיתה י'), לכן היא צעקה מרוב התרגשות "איידן!" איידן הסתובב לראות מאיפה נשמה הקול המוכר הזה ורצה לדעת מאיפה הוא מכיר אותו ופתאום הסתכל על מדיסון והוא כמעט לא נשם מרוב התרגשות, הבחורים מסביבו לא הבינו מה קרה לו, למה הוא לא נושם ופתאום הוא ומדיסון רצו זה אל זה והתחבקו חיבוק של שנים והוא אמר בעדינות "מדיסון" החיבוק הזה נמשך כמה דקות ואפילו הם בכו משמחה מכוון שבילדות גדלו ביחד ולא יכלו שניה להיפרד אבל יום אחד אבא שלהם היה צריך לעבור לניו יורק בשל עבודה ולקח איתו את איידן אבל מדיסון היתה חייבת להישאר בפריז (ששם גדלו) עם אמא וזה קרה לני כמה שנים והם התגעגעו זה אל זה ממש. כשהם סוף סוף נפרדו מהחיבוק איידן שאל בבכי "מה את עושה כאן את לא אמורה להיות בפריז?" מדיסון ענתה לו בבכי "אבא ואמא תכננו את זה, מהיום אני עוברת לגור כאן, כאן איתך, ביחד סוף סוף אתה לא מבין כמה התגעגעתי אליך" איידן נגב את הדמאות מעיינה של אחותו ואמר "את לא מבינה כמה את מתרגש ושמח עכשיו, את יודעת מה זה לראות את אחותי הקטנה אחריי כל כך הרבה שנים ועוד שהיינו מחוברים כל כך" היא אמרה "תאמין לי אני יודעת אבל תחליף את האחות הקטנה ואח גדול" והוא אמר "ואוו כמה התגעגעתי לחוש הומור שלך" היא בכתה עוד ונתנה חיבוק חזק לאחיה והוא אמר "אל תדאגי אני כאן לידך תחבקי אותי כמה שאת רוצה" והיא אמרה "אני אוהבת אותך"  והוא אמר "אני גם אוהב אותך ותאמיני לי אני האח הכי בר מזל בעולם" שאמר את זה היא חיבקה אותו עוד יותר חזק והוא החזיר לה חיבוק. פתאום משהו דיבר מאחוריהם וזה היה אחד החברים של איידן שהוא אמר "איידן, מי זאת?" חבר אחר אמר "היא יפה" ועוד חבר שאל "זאת חברה שלך?" עוד חברים רצו לומר דברים אבל איידן קטע אותם ואמר "חברים תירגעו זאת רק אחותי הקטנה, מדיסון" ומדיסון ישר אמרה "אז אלה חברים שלך, נעים להכיר כפי שאחי אמר קוראים לי מדיסון" והחברים שלו היו בשוק ואחד מהם אמר "ממתי יש לך אחות? למה לא סיפרת לנו?" וכל החברים שלו הסכימו עם מי שדיבר ואיידן אמר "חברה פשוט לא רציתי להיזכר בה שאם האיתי נזכר בה היה לי קשה, נפרדנו לפני שנים רבות ומיפה זה סיפור אישי שלי ושלה אז בבקשה תפסיקו לשאול שאלות". חבר אחד אמר "בסדר, אבל תסכימו איתי שהיא יפה" וכולם הסכימו איתו ומדיסון הסמיכה אחיה שם לב למה שקורה ואמר "אוקיי מדיסון בואי איתי רגע (הוא לקח אותה הצידה שיוכל לדבר עם חבריו שלא תשמה והיא באה אחריו), הנה חכי פה", שסיים איתה הלך אל חבריו כדי לדבר איתם ואז אמר "מה יש לכם, זאת אחותי"  אחד החברים אמר "מה כבר אמרנו?" ועוד חבר אחד אמר "רק אמרנו שהיא יפה" איידן אמר "אמרתם את זה לאחותי בבקשה תפסיקו" וכל חבריו הסכימו באי רצון ואיידן הלך לכיוון אחותו ושהגיע אמר "בואי נלך נבלה קצת רק שנינו" ומדיסון אמרה "אני מסכימה, העיקר שאתה מכוון שאני מכוון הולכים לאיבוד בטוח" והוא אמר "ואוי את ממש חמודה, אני מת אלייך" והיא אמרה "למה לא פשוט תודה בזה שאתה מאוהב בי" והוא אמר "קודם כל תגידי תודה לזה שאני מסכים להסתובב איתך" ושניהם צחקו ביחד ואחרי זה הלכו לבלות בעיר ואיידן הראה לה מקומות נהדרים בניו יורק ולימד אותה קצת להימצא בעיר אחרי זה הלכו לביתם ואיידן ראה את אימו והם התחבקו חזק לאחר מכן דויד(השם של אביה של מדיסון ואיידן) אראה למדיסון את החדר שלה והיא אמרה "ואוו החדר מקסים, כל החדר הזה רק שלי?" דויד ענה לה "כן, אני שמח שאת אוהבת אותו" ופתאום היא שמה לב שיש לה שירותים למרפסת בחדר והיא ממש הופתעה ודויד אמר "אני השאיר אותך לבד עם חדרך החדש את יכולה לעצב אותו איך שבה לך" והיא אמרה "תודה אבא" והוא אמר "בבקשה" והוא סגר את הדלת והיא רצה למרפסת פתחה אותה והסתכלה על הנוף והאהבה אותו מעוד לאחר כמה דקות היא נכנסה שוב פעם לחדרה וקפצה על מטתה עד שנתיים והיא הסתכלה והייתה בכל מקום בחדרה ואהבה אותו ואז היא נכנסה למיטה ועמדה להירדם אבל אז התגעגעה לאיידן אז הלכה לחדרו דפקה על הדלת ומתוחה יצא קולו של איידן שאומר "כן?" היא אומרת לו "זאת אני, אני יכולה להיכנס?" הוא אמר "ברור, כנסי" והיא נכנסה ואמרה לו "אני יכולה לישון אתך, פשוט התגעגעתי" והוא אמר "אוקיי, קדימה בואי, אבל רק תסגרי את הדלת" והיא סגרה את הדלת ונכנסה למיטה של אחיה ואז גם הוא נכנס והם הלכו לישון מחובקים. כשמדיסון התעוררה היא ראתה שאחיה כבר היה ער ושהוא עצוב ומסתכל בטלפון ושאלה אותו "איידן, מה קרה?" איידן ענה "החברים שלי עדיין כועסים שלא סיפרתי להם עליך" "אני מצטערת, הכל קרה באשמתי" והוא ענה לה "שום דבר לא קרה באשמתך, את לא אמרת לי לא לספר עלייך להם, זו אשמתי" מדיסון ראתה שאחיה עדיין עצוב לכן חיבקה אותו ופתאום קמה מהמיטה ואמרה בשמחה "מספיק להיות עצובים זה לא בריא אני יודעת מה ישמח אותך, חכה רגע כאן אל תזוז טוב?" ואיידן אמר בחוסר רצון "טוב". כשמדיסון חזרה לחדר היא חזרה עם רמקול ועם המחשב שלה היא פתחה אותו לחצה על משהוא ויצאה מתוכו מנגינה ומדיסון התחילה לשיר אבל היא שרה את בצורה מצחיקה (השיר שמדיסון כתבה be with you-) ,אחיה צחק היא הצליחה. כשסיימה הוא אמר לה "טוב, את יודעת איך להצחיק אותי" וחיבק אותה והיא אותו. שניהם התלבשו ואכלו ארוחת הבוקר ואחרי זה מדיסון אמרה לאחיה "טוב, אני חייבת ללכת, ביי"  היא התכוונה ללכת אבל קולו של אחיה עצר אותה "לאן את הולכת?" מדיסון אמרה "לסידורים, אמא ביקשה ממני עזרה" אחיה אמר "אוקיי, רוצה שאני הבוא איתך?" מדיסון אמרה "לא צריך, אני רוצה להתרגל לעיר, אוהבת אותך ביי" "ביי" אחיה האמין לה אבל לא ידע מה המטרה האמתית של אחותו.


שלח תגובה