נסיכת מאפיה - פרק 3

שלח תגובה

יוצר\ת הנושא
saff
הודעות: 6
הצטרף: א' יוני 06, 2021 2:02 pm

נסיכת מאפיה - פרק 3

שליחה על ידי saff »

משהו ברעש של המועדון, בקולות, הריקודים, כמות האנשים….משהו בכל זה גרם לי להרגיש מדהים. הרגשתי כאילו אני בעולם אחר, כל כך שונה מהמציאות של האקדמיה שכל כך התרגלתי אליה, מהחוקים, העוצר, המבחנים, נראה שפה הכל משוחרר, חסר מעצורים, חופשי. 
אבל הרעש והאנשים גרמו לכך שהיה כמעט בלתי אפשרי למצוא את הנער עם השיער השחור והעיניים האפורות שאת תווי פניו שיננתי במהלך הימים האחרונים. 
דניאל רנירו, הבן של לותריו רנירו, אותו אני מחפשת. יש משהו שגורם לי להרגיש נורא עם עצמי בזה שאני משתמשת במישהו, שלא גדול ממני בהרבה, בשביל להגיע לאבא שלו. אבל הרבה חיים תלויים בזה שאני אצליח להתחבר לדניאל, הרבה חיים שרנירו ידאג לקחת.
לותריו רנירו הוא אחד האנשים הכי אכזריים והכי משפיעים בארצות הברית, כל כך הרבה פוליטיקאים נמצאים אצלו בכיס הקטן, הוא שולט בהכל מהצללים. בלתי אפשרי לגעת בו, ואם אני אתקרב מספיק בשביל לגרום לו להודות הוא יהיה מאחורי סורגים. אני גם בספק אם דניאל תמים, הוא גדל במאפיה, הוא הבן של הבוס, הוא לא יכול להיות תמים. 
הוא ישב ליד שולחן בפינה הרחוקה של המועדון והביט סביבו בפנים חסרות הבעה. אמנם הוא ישב לבד, אבל היה לי ברור שהוא לא לבד. רציתי להתקדם לכיוונו, ללכת לדבר איתו, אבל אנטרה עצרה אותי "תזכרי את התכנית" שמעתי את קולה דרך האוזניה "תדאגי שהוא יראה אותך, הוא יבוא אליך בסופו של דבר."
"אני יודעת" מלמלתי והסתכלתי עליו שוב, לשניה עיניו נפגשו עם עיני, חייכתי אליו והפנתי את המבט.


ישבתי על הבר וחיפשתי את דניאל במבטי, כבר שבועיים ולא היתה שום התקדמות. "אני עושה את זה הפעם בדרך שלי" מלמלתי "דניאל שם אליי לב אבל גם כל שאר האנשים שבאים איתו כל פעם, ואם אני לא אעשה משהו יחשדו בי."
"ונוס אל תסטי מהתכנית." אנטרה אמרה, קולה היה חלש יותר מבדרך כלל "אני יודעת שאת לא אוהבת לחכות אבל את חייבת."
"בסדר, אבל אם זה לא יעבוד היום אני מחר לא טורחת אפילו להביא את האוזניה." ככול שהשעות עברו ולא מצאתי אותו הפכתי ליותר ויותר מתוסכלת. ידעתי שאני לא צריכה להיות, אבל אחרי שבועיים שבאתי לפה כל יום והוא היה פה, ויכולתי לעשות צעד, העובדה שהוא לא פה פשוט תסכלה אותי. מישהו תפס בידי, הסתובבתי לומר לו ללכת כמו שעשיתי בעשרות הפעמים האחרות שזה קרה כשעיניי פגשו בעיניים אפורות "מחפשת אותי?" הוא שאל במבטאו האיטלקי "את לא קצת צעירה מדי בשביל להיות במועדון כזה?" חייכתי אליו ועניתי "אתה לא קצת צעיר מדי בשביל להיות קאפו?" 
"אז את יודעת מי אני?" הוא שאל, מבטו עובר ברחבי המועדון, ואני הנהנתי "זה לא קצת מסוכן בשבילך להתערב בזה, בלה?" 
"בלה? ברצינות?" שאלתי ואז התקרבתי אליו ולחשתי באוזנו "אם אתה חושב שאני יפה אולי כדאי שתסתכל עליי ולא על השומרים שאבא שלך שם בכל פינה פה, אני סופרת….15? לא כולל החבר שלך שם עם השיער השחור הקצוץ" 
"מי את?" הוא שאל "מה את רוצה?"
"משהו מאוד פשוט, אני רוצה לדבר עם אבא שלך."

פרק 2  פרק 4


שלח תגובה