רוקיביאה

רוקיביאה

תקציר

רוקיביאה עולם של חרבות וקסמים ואזרחיה עומדים על סף הכחדה כנגד מפלצות ואיומים שונים הקיימים בעולמם בניסיון אחרון להצלתם כוהנים ממדינות שונות התפללו לאלים שלהם לישוע והאלים שלהם ענו לקריאה והביאו לאנשים שונים על פני כדור הארץ את הכוח לעבור בין שתי העולמות כדי להביא לבני התמותה תקווה אחרונה להישרדות
מותר לכל גיל
Theclownheart

רוקיביאה חסרת התקווה ומסוכנת

"וואאהההה" שאג אורג ירוק וענקי אשר השמיד חצי מכפר הממוקם בשדות קרחת יער, "מהר הוא עומד להסתער אל עבר הגדרות" אמר חייל פצוע בזמן שהוא מחזיק במה שנותר מחניתו השבורה, האורג חסר הרחמים זרק את החייל אל אחד הביתים שהרס והותר את החייל לדמם למוות בזמן שהוא נוהר לכיוון הגדר המקום שבו נותרו מאוחריו כול הכפריים הניצולים והחיילים הפצועים, בזמן הזה בניסיון נואש אחרון כול החיילים הנותרים הסתערו עם פחד בעיניהם לכיוון האורג בלי לדעת אם החיו או ימותו, חלק שאלפו קשתות והתחלו לירות חצים, חלק שאלפו חרבות וחניתות בתקווה שהנזק שיעשה על ידיהם יספיק כדי לנצח בזמן שהקוסמים שלא יודעים להתקיף רק מחזקים אותם עם בוסטים של קסמים שונים, זה לקח חצי שעה אבל עם הרבה אבדות ופצועים האורג הובס והכפר ניצל וכך גם חיה הפצועים אשר ניצלו הודות הכוהנים שבאו בזמן.
"
זה לא יכול להמשך כך!!" אמר דמות מלכותית הלובשת כתר על ראשה ולבוש שריון יפה למראה, "אני מבין אותך הוד מלכתך אבל, לנו האנשים הפשוטים אין את הכוח הנדרש נגד המפלצות הקיימות מה נעשה?, עם כול הכבוד להתקדמותנו הרבה בהגנתו מפניהם במהלך 100 השנים האחרונות ואם נחשיב את אך שהמפלצות מתחזקות ואולי אפילו מתרבות הייתי מביא לנו אולי עוד 200 שנה לשרידות לפני היכחדות סופית." הדבר הזה לא נשמע טוב באוזני הנוכחים כי הם כבר הפסידו חלק נכבד מהאנושות ובפרט חלק גדול מהמדינה שלהם במתקפת האורג, הדברים הללו בואו על ידי אדם לבוש שריון הגנרל הצעיר בורדיס הוא קבל את התואר הזה לאחר שניצח בקרב עשר אלפים שלדים בכוחות עצמו דבר שהדהים את כולם כי גם אם זה רק שלדים הסוג הנחות של המפלצות הקיימות צריך לפחות שישה אנשים מינימום כול אדם אמור להיות מתמחה בתחום אחר וביניהם קוסם ושתי מרפאים כדי לנצח כמות כזאת וגם אז זה היה קשה.
"
אז אם זה המקרה הרשו לי להציע רעיון" אמר אדם זקן הלובש לבן בעל זקן ארוך ולבן, "ומה היא הכוהן הראשי גילגאמש?" שאל הדמות המלכותית, "ובכן המלך פריום (PRIYUM) זה לבקש את עזרת האל בנושא, אני מבקש את רשותך להפיל תפילה מיוחד אשר תביא לנו את העזרה שאנחנו צריכים כדי לשרוד ולנצח את האיום שעומד מלפנינו", המלך עירער אבל בסוף הסכים וכך הלך גילגאמש אסף את מאמיניו והתחיל בתפילה, אבל לא רק הוא אלה גם עוד בני אדם ממדינות שונות וגם גזעיים דמוי-אדם ביניהם אלפים וגונומים עשו את הטקס.
"
ביפ ביפ ביפ" השעון המעורר צילצל וילד עם שיער חום ועיניים כחולות, דן בן ה-18 כיבה אותו "האא עוד פעם בוקר" אמר לעצמו בזמן שגרר אותו לכיוון האמבטיה לצחצח שיניים, ולאחר שהתארגן יצא לכיוון העבודה הוא לא לומד בכלל באוניברסיטה כול שהיא הוא נשר מהלימודים בשנה האחרונה שלו ההורים שלו לא אהבו את זה והוא החליט פשוט לברוח מהבית ברגע שהוריו עברו לאמצעים פיזים ועבר לגור בבית שסביו וסבתו הורישו לו, ובעבודה היה אותו דבר כול העובדים התעלמו ממנו כי הוא תמיד "עושה הנזק" למען האמת הוא עובד טוב אבל הוא שלומיאל והצרות והמזל הרע פשוט סובבים אותו אז לכן תופסים ממנו מרחק.
עם סיום העבודה הוא נפגש עם חבריו בפארק השכונתי האמת לא היה שום דבר מיוחד שתכננו האמת, הם סתם תכננו להיפגש שם ולהסתובב בעיר, הראשון שהופיע אחרי דן היה ג'ייקוב ילד בן 18 עם שיער שחור ועיניים חומות למען האמת דן פחד לשאר אייתו לבד "הא ג'ייקוב הגיע נו.. באמת איפה האחרים? אני לא שונא אותו, אבל הוא מרגיש לי כמו מתנקש ואם הוא היה רוצה היה כבר רוצח אותי יותר מפעם אחת במיליון דרכים שונותאמר דן בראשו, ובמזל אחריו הגיעה במהרה ילד צנום עם שיער בלודיני ועיניים ירוקות טום בן ה16 דן שמח לראות אותו כי בין כול החבורה הוא היה האדם הגיוני ביותר, ואחר כך הגיעה נערה טובת מראה עם שיער אדמדם ועיניים כחולות מירה בת ה15 שירתה היה מתוק ונעים לשומעים אותו, והשתיים האחרונים שבאו היו ריק בן ה17 הוא היה אדם חזק למרות מראו הצנום הוא זכה ביותר מטורניר אומניות לחימה אחד והיה עם שיער שחור ועיניים ירוקות, והאחרונה הייתה מיקה בת ה18 עם שיער בלודני ועיניים זהובות וכמו תמיד עם ספר מול עינייה.
לפני שהחבורה התחילה בסיבוב הלילי שלה נשמע קול "נראה שמצאנו שישה משתי מיליון" ומתחת לרגליהם הופיע שער אשר שגר אותם לאיזור חשוך ובמהרה נדלקו האורות והופיעו דמויות לובשות מסיכה "ברוכים הבאים הרשו לנו להסביר את המתרחש כאן" אמרו כקול אחד החבורה שלא הבינה את המתרחש התגוננו כנגד המוזרים במסיכות.

תגובה 1
  • דניאל

    מדהים ומרגש </div>