מדריך הכתיבה של אלבריאן

מדריך הכתיבה של אלבריאן

תקציר

במדריך הזה אני אנסה לחלוק את הבסיס של המעט שאני יודע בתור אדם שכתב כמה סיפורים פה ושם, וקרא ספרים פה ושם וגם שם ובעוד מלא מקומות.
מותר לכל גיל
אלבריאן

כתיבת דמויות למתחילים

הכתוב בלשון זכר אבל מדבר אל שני המינים כאחד.

אני בטוח שמה שאני עומד להגיד נכון להרבה מכם. אתה בונה עולם מושלם, עלילה מצויינת, מכין הכל - ואז הדמויות שלך בקריאה בקול נשמעים כמו טמבלים חסרי אישיות שבקושי אפשר לקרוא להם חד-מימדיים שפשוט עוקבים אחרי מה שהעלילה מכתיבה להם. לא שאני אומר שאני איזה מאסטר בבניית דמויות, ואני לא מתיימר להיות איזשהו סופר מתקדם, אבל הנה כמה טיפים משלי לאיך לבנות דמויות טיפה יותר מציאותיות.

טיפ חשוב לפני בניית הדמות עצמה: תמיד עדיף שהדמות תקרה לעלילה, ולא שהעלילה תקרה לדמות.

כלומר, תבנו עלילה, תבנו דמות, ואז תשנו את העלילה ככה שהדמות תשפיע כמה שיותר על מה שקורה ותהיה כמה שיותר אקטיבית. אלא אם כן, כמובן, אתם בונים סיפור על דמות פאסיבית, שזה גם טוב, אבל זה כבר סיפור אחר (מילולית).

כמובן זה טיפ כללי. בוודאי שצריך לבחון כל מקרה לגופו.



שימו לב! זו רק אחת מבין שיטות רבות ליצירת דמויות. לא חייב לעקוב אחרי זה כמו מתכון.

 

אז מה שאני עושה לפעמים כשאני מנסה ליצור דמות חדשה בסיפור, זה שאני לוקח תכונה קטנה אחת בעצמי, רעה, טובה או ניטרלית, ומכניס אותה בענק לדמות. נניח שפה ושם אתם נוהגים להתקמצן על דברים. תחשבו לעצמכם ״מה אני עושה כשאני מתקמצן על משהו? איך אני מדבר, מתנהג? מה תהליך המחשבה שלי במצב כזה?״ ותנסו פשוט להכניס את כל זה לדמות, רק ביותר גדול. ככה אתה יכול לוודא שיש רובד מציאותי בדמות שלך, כי אתה מילולית לוקח את זה מעצמך, העד הכי טוב שיש לך למה מציאותי.

אפשר לעשות את אותו הדבר לא רק על תכונות, אלא גם על התנהגויות קטנות שלכם, נטיות שיש לכם, דברים שאתם מרגישים במצבים מאוד ספציפיים, וכו׳.

התהליך הזה יכול להיות טיפה קשה, כי אתה לפעמים צריך ממש לחשוב על התכונות הדפוקות שבך, ואז לחפור בפצע עוד יותר כשאתה בודק בדיוק איך אתה מתנהג.



איך לכתוב את התכונות האלה לתוך סיפור?

 

שאלה מצויינת, אני שמח שאתם שאלתי.

חוק ראשון: אל תכתבו את התכונה ישירות.

אם אתם כותבים, נביא דוגמא מלמעלה, על אדם קמצן בשם יוסי, אל תכתבו ״זה יוסי. הוא קמצן.״ או משהו בסגנון הזה, שאני רואה נכתב הרבה.

יש אימרה כזאת, ״הראה, אל תספר.״ ואמנם בסיפור הכל הוא סיפור ואי אפשר להראות כלום, אבל הנקודה עדיין ברורה, אני מקווה; תכתבו את זה בצורה קצת יותר מוטמעת, לדוגמא: ״יוסי התחיל את היום שלו בכך שלא הביא טיפ למלצרית.״ או משהו כזה. תנסו, כמובן, להיות טיפה פחות בוטים בנושא, זו הייתה רק דוגמא מקוצרת ביותר.

אתם יכולים לכתוב הרבה דברים קטנים שבנפרד לא ירמזו דווקא על אדם קמצן, אבל כשהקורא יחבר את המקרים בעצמו הוא א) יוכל להבין לבד שהאדם הזה קמצן, ו-ב) הקורא ירגיש חכם על כך שהוא הבין את זה בעצמו, מה שיגרום לו להנות אפילו יותר מהסיפור, גם אם תכלס לא הוספתם כזה הרבה. אם הוא לא יבין את זה בעצמו, והסבירו לו, הוא ירגיש מתוחכם כי הוא קורא סיפור שיש בו דמות עם ׳תכונה סודית׳. זה ווין ווין סיטואיישן, משנקרא.

הדברים הקטנים האלה לא חייבים להיות דווקא פעולות, אלא גם משהו שעולה בדיבורים שלו, מחשבות שלו, ומהדברים שהוא דווקא נמנע לעשות. (אצל הקמצן זה קל באופן מדהים - הוא לא קונה משהו יקר. אבל יש דמויות טיפה מורכבות יותר.)

ואם כבר דיברנו על התבטאות בדיבורים, נעבור לחלק הבא:



שיחות בין דמויות

 

אתם אולי שואלים את עצמכם ׳אז איך ליצור דמויות ולכתוב אותם הבנתי, אבל איך אני גורם להם לתקשר אחד עם השני בצורה מציאותית?׳ 

לאלה שלא שאלו את עצמם את זה, אל תדאגו. אני שאלתי את עצמכם בשבילכם.

לשאלה הזאת יש לי תשובה קצת מדאיגה לגיימרים מבניכם: תדברו עם אנשים אמיתיים, בעולם האמיתי.

אל תדאגו, לא צריך עכשיו שחנ״שים של שעתיים ורבע, אבל כן מספיק בשביל להבין איך אנשים חוץ מכן מדברים. תנסו לשמור מידע משיחות מעניינות אמיתיות שהיו לכם, ותנתחו בערך איך השיחה מתנהלת.

ואז תזרקו הכל לאיזו פינה איפשהו, כי השיחה האמיתית מתנהלת בפה שלך, וגם, כמו מספר נמוך באופן מפתיע של שיחות, במוח.

בהנחה שיצרת את הדמויות בשיטה הנ״ל (אם כי זה עובד גם בלי זה), כשיש שיחה בין, נניח, יוסי הקמצן לתמר החברמנית, תתחברו לצד הקמצן שלכם, תנסו לחשוב מה הוא יגיד בסיטואציה הזאת, ואז תתחברו לצד החברמני שלכם ותנסו באמת לחשוב מה הוא יגיב לבן אדם שאומר לו דבר כזה. (ולמי שדורש דוגמא: ״לא מביא לך כסף.״ ״יואו, זה כאילו, מה זה לא אחשלי בדם בנפש מצדך.״ אני מקווה שזה גרם לכם לא לרצות לבקש דוגמא יותר לעולם.)

לכל דמות יש את הקול (סגנון דיבור) שלה. תנסו לזכור את זה כשאתם כותבים. הרבה פעמים אפשר בלי לשים לב להשתמש בקול אחיד לכל הדמויות, בדרך כלל הקול של הכותב. זה דבר שחשוב לזכור כדי לשמור על עקביות בסיפור ודמויות יותר מציאותיות.

כשאתם כותבים דו-שיח כדאי מאוד להקריא אותו לעצמכם בקול. הרבה פעמים כשרק כתבנו משהו זה נראה לנו הגיוני, אבל בקריאה הרבה יותר מאוחרת זה פתאום נראה דבילי לגמרי. 

כשאתה מקריא לעצמך בקול אתה עושה פעולה מנותקת מהכתיבה, ויכול לנתק את עצמך מספיק בכדי לבחון מחדש את דו-השיח.

 

וזה ממש הבסיס של הבסיס, אבל הדברים הקטנים האלה יכולים לעזור לכם להתחיל ליצור דמות משלכם, ואז לפתח אותה עוד יותר.

הדרך הכי פשוטה, כנראה, לפתח את הדמות שלכם קצת יותר היא זו: תכניסו לדמות יותר מתכונה אחת שלכם. אבל כדאי להזהר כשעושים את זה. אי אפשר להכניס יותר מדי תכונות לדמות אחת, גם אם לאנשים אמיתיים יש פי עשר יותר תכונות משלו יש בו זמנית. זה יפריע גם לקורא לקרוא וגם לסופר לכתוב.

תנסו להכניס כמה שפחות תכונות מתנגשות. זה לא אסור, כמובן, ויש הרבה אנשים אמיתיים עם תכונות כאלה, אבל לכתוב דמות כזאת שהיא גם נשמעת מציאותית זו משימה מאוד קשה, לפעמים גם לסופרים מתקדמים. ובהתחשב בזה שאתם קוראים פרק שנקרא ׳כתיבת דמויות למתחילים׳…

יש עוד הרבה דברים ללמוד כשיוצרים דמות, כמו דו-מימדיות (או בתקווה, טיפה יותר מדו), רוח רפאים (סיפור הרקע של הדמות, שלאו דווקא מוזכר בסיפור, אבל הסופר יודע איך להכניס אותו לדמות בכל מקרה), איך ליצור אי-מושלמות מושלמת, התפתחות של דמות, וכו׳. (תרגום המילה וכו׳ ב-98% מהמקרים - לא זוכר עכשיו עוד דוגמאות, תעזבו׳תי.)

שימו לב שסביר להניח שיש דברים ששכחתי לכתוב כאן. אם אזכור אשתדל לערוך אותם פנימה.

אני חוזר: זה רק הבסיס לבניית דמות, לא הדרך המלאה. זו רק הדרך שלי מבין דרכים רבות, ולא חייב לעקוב אחרי הדברים הנאמרים כאן אחד לאחד, אתם יכולים לשנות כראות עיניכם. והכי הכי חשוב - אני לא סופר מקצועי. אני סתם עוד איזה אחד באינטרנט. יכול מאוד להיות שאני טועה.

2 תגובות
  • Octo3112

    נהדר, אשמח לפרק על תכנון עלילה וקונפליקטים

  • אלבריאן

    אם יש משהו שאתם רוצים שאעבור עליו, תגידו, אולי יש לי מה להגיד על זה.

מדריך הכתיבה של אלבריאן