הזאב ושלושת החזירונים

הזאב ושלושת החזירונים

תקציר

הזאב הגדול הרע רעב מאוד, מזל שיש שלושה חזירונים קטנים שהתנדבו להיות הארוחה הבאה שלו נכתב על ידי Octo3112 ואלבריאן
מותר לכל גיל
Octo3112

הזאב ושלושת החזירונים

נכתב בשיתוף פעולה על ידי אלבריאן (@5) ו-Octo3112 (10@)

---------------

אור הירח החלקי הציץ מבין ענפי היער. העלים הירוקים החזירו בקושי מעט אור מכאן ולכאן. תעיפו מבט לשם לא, לא שם, טיפה רחוק יותר. כן, בדיוק. מאחורי העץ הזה, קם זאב משנתו, פרוותו הכהה מסווה אותו בעלות הלילה אבל ניתן לראות שהוא זאב גדול במיוחד, ענק למען האמת, גדול לפחות כמו בית והזאב הענק היה מאוד, מאוד, מאוד רעב. ביומיים האחרונים כל מה שאכל היה ארנבת אחת קטנה, שני צבאים, שלושה דובים ופיל והבטן שלו קירקרה עכשיו ללא הפסקה. הוא הרים חוטם מצולק וריחרח את האוויר, מנסה לאתר את הארוחה הבאה שלו.

 

'אה, הנה ריח מתוק של בייקון וצלעות חזיר' הוא חשב לעצמו כשלאפו הגיע ניחוח של שלושה חזירונים קטנים ומתוקים. הוא הרים כפה אחת באיטיות של זאב שהרגע התעורר משנתו ואז כפה נוספת ופסע קדימה, מפלס לו דרך ביער הסמוך ונותן לרעב להוביל אותו אל מקור הריח.

 

הוא התקדם בעקבות אפו, מתקרב אל מה שידע שיהיה הארוחה שלו וכך תחת אור הירח התקדם הזאב הגדול הרע, מגיח מחוץ לעלטת היער, הישר אל מול חוטמיהם של שלושה חזרזירים ורדרדים, אחד גדול, אחד בינוני, ואחד קטן, שעמדו במרכז קרחת יער גדולה. מייד שלושתם פתחו בצעקות והכינו עצמם לרוץ, כשהזאב אמר בנהמה שקטה ועמוקה: ״עמדו במקומכם, חזרזירים קטנים. אם תרוצו העסק יהפוך מלוכלך שלא לצורך.״ והחזרזירים, שידעו מה הזאב עושה לחיות שבורחות ממנו, עמדו במקומם ברעד ואימה.

 

הזאב, שאהב להפגין את כוחו, החליט לשחק קצת עם החזירונים. הוא הניח טופר אחת על גב צווארו של החזרזיר הקטן ביותר מבין השלושה, שבלע רוק בחרדה. ״אתן לכם הזדמנות לחיות,״ אמר הזאב, והחזרזיר הקטן פלט אנחת רווחה אך מייד נדרך כולו כאשר הזאב הפעיל לחץ על הטופר, גורם לטיפת דם בודדה לזלוג במורד עורפו.

 

"אמנם אני רעב." המשיך הזאב "אבל אני גם מתגעגע לאתגר שבציד, כיוון שכל החיות מפחדות ממני וקופאות במקום למראי אין אני חווה את החדווה שבלרדוף אחרי טרף שמנסה להתחמק ממני בכל יכולתו," מלתעות הזאב היו כה קרובות לפניו של החזירון הקטן שהוא הרגיש בהבל נשימתו העכורה "בעור שיניו." הזאב סיים את המשפט בטריקת לסתות שגרמה לשלושת החזירונים הקטנים לקפוץ במקום.

 

"לכן אתן לכם הזדמנות לבדר אותי. אשחרר אתכם עכשיו אך אמשיך להחזיק את חייכם בכפותיי. את היום הקרב ובא ואת הלילה שאחריו אבלה בשינה עמוקה בה אחלום על ציד ובשר וכאשר שמש המחרותיים תעלה אפקח עיני ואבוא לרדוף אתכם." הזאב הוריד באיטיות את טפרו הענקי מטרפו הזעיר. "ברחו אם כך חזירונים קטנים, העניקו לי חזרה את חדוות הציד ואת תחושת העילוי של צייד הצד טרף קשה במיוחד." הוא נקש בשיניו פעם נוספת והפנה להם את גבו, מקשיב לקול החזירונים מסתבכים ברגליהם שלהם בנסיון לברוח ממנו כמה שיותר מהר.

 

בידור וארוחה בחבילה אחת, אכן עסקה טובה.

 

הזאב נשכב בקרית היער, מרגיש את זריחת השמש העולה מחממת את פרוותו, הוא עצם את עיניו וחזר לישון.

 

השמש טיפסה למרכז השמיים ואז החלה במסעה אל עבר הים אותו פגשה בשקיעה, הירח זרח והכוכבים נצצו בשמי הלילה נטולי העננים וכל אותו זמן הזאב ישן.

 

בקרחת יער תחת אור ירח כסוף, זאב גדול ורע פקח עיניו, שעות לפני עלות השחר, הוא חייך לעצמו חיוך שלא היה ניתן לקרוא לו דבר מלבד "זאבי", ריחרח את האוויר וצעד באיטיות אל עבר טרפו שלא חשש ממנו עד זריחת החמה.

 

הוא עלה על דרך סלולה המתפתלת בין גבעות ירוקות, נוטש את היער האפלולי מאחוריו.

 

הזאב הגיעה ליעדו הראשון בדיוק כאשר השמש החלה לעלות, מטיל צל ארוך ומאיים על בית הקש שהתנוסס מולו.

 

הוא נקש בעדינות על הדלת ודיבר בקול עליז אך חורק.

 

"חזירון קטן, פתח לי את הדלת, הזמן אותי פנימה ונשב לאכול, אני אסעד על בשרך ואוכל אותך כליל. פתח לי את הדלת חזירון קטן." טוק. טוק. טוק.

 

"לא אפתח לך את הדלת זאב רשע, לא אתן לך להיכנס. לך מכאן!" שמע הזאב את קולו של החזירון הקטן בוקע מתוך הבית ונזכר בריח טיפת הדם שזלגה לא מזמן. הזיכרון גרם לו להזיל ריר ממלתעותיו.

 

"אם לא תפתח לי את הדלת חזירון קטן, אני אנשוף" הזאב נשף, "ואנשוף" רוח הרעידה את בית הקש, "ואנשוף" משב רוח אדיר זיעזע את בית הקש, מעיף את גג הקש שלו ומפזר אותו ברוח, מפיל את קירות הקש וחושף חזירון קטן אחד משתופף בהריסות ביתו. החזירון מיד נבין כי איבד את המקלט הבטוח שהבית סיפק לו עד כה ופתח בריצה מהירה, מתרחק מהזאב.

 

הזאב זינק והחל במרדף אחרי החזירון, חדוות הציד בוערת בו וממלאת אותו כמו שאף ארוחה לא יכולה.

 

הזאב היה מהיר יותר אבל לחזירון הקטן היה היתרון של ההתחלה המוקדמת ולמזלו היעד שלו לא היה רחוק.

 

במהרה שניהם הגיעו לבית קטן עשוי מקלות, החזירון הקטן מיהר להיכנס מבעד לדלת ואחיו, החזירון השני נעל את הדלת במהירות אחריו, מפריד בינם לבין הזאב הגדול הרשע.

 

הזאב נקש בעדינות על הדלת ודיבר בקול עליז אך חורק.

 

"חזירונים קטנים, פתחו לי את הדלת, הזמינו אותי פנימה ונשב לאכול, אני אסעד על בשרכם ואוכל אתכם כליל. פתחו לי את הדלת חזירונים קטנים." טוק. טוק. טוק.

 

"לא אפתח לך את הדלת זאב רשע,לא אתן לך להיכנס! הבית שלי ישמור עלי ועל אחי בטוחים ושלווים, הסתלק מכאן ואל תחזור!" קרא החזירון השני מבעד לדלת הבית עשוי המקלות.

 

"אם לא תפתח לי את הדלת חזירון קטן, אני אנשוף" הזאב נשף, "ואנשוף" רוח הרעידה את בית המקלות, גורם למקלחת לרעוד ולקרקש, "ואנשוף" משב רוח אדיר זיעזע את בית המקלות, מקלות נשברו ועפו, הקירות קרסו והגג נפל פנימה, חושף שני חזירונים קטנים אחד משתופף בהריסות ביתו והשני מושך אותו וגורם לו לרוץ במהירות הרחק מהזאב ובמורד השביל.

 

הזאב לא היסס הפעם וישר החל לרדוף אחרי הארוחה העיקשת, שני החזירונים ברחו בשיא המהירות ואחריהם דלק זאב גדול ורע.

 

מולם הופיע בית לבנים אדומות והחזירונים מיהרו להיכנס לתוכו, מספיקים לעבור את סף הדלת בדיוק כשמלתעות הזאב עמדו להיסגר על אחוריהם, הדלת לבית נסגרה וננעלה במהירות על ידי אחיהם הגדול, החזירון הבכור שעוד טרח והבריח אותה בבריח מתכת ומעלה אותה במנעול מיוחד.

 

שני החזירונים הקטנים מיהרו להתחבא מתחת למדרגות, משאירים את החזירון הבכור מול הדלת כאשר הזאב נקש עליה ודיבר בקול עליז אך חורק.

 

"חזירונים קטנים, פתחו לי את הדלת, הזמינו אותי פנימה ונשב לאכול, אני אסעד על בשרכם ואוכל אתכם כליל. פתחו לי את הדלת חזירונים קטנים." טוק. טוק. טוק.

 

"לא אפתח לך זאב רשע! את הבית שלי לא תצליח להעיף בנשיפה, לך מכאן זאב רשע, לך ואל תחזור!" קרא אליו החזירון הבכור מתוך בית הלבנים האדומות.

 

"אם לא תפתח לי את הדלת חזירון קטן, אני אנשוף" הזאב נשף, "ואנשוף" רוח חזקה נשבה מסביב לבית הלבנים, "ואנשוף" הרוח מסביב לבית הלבנים התרוממה והתחזקה, מנסה להפיל אותו אך הבית נותר איתן.

 

זעם מילא את הזאב, הטרף שלו הסתתר מפניו, מאחורי קיר לבנים שהוא לא יכל להפיל וכאשר הזעם שלו גדל כך גם גדל הוא, גפיו התארכו, ניביו וטפריו התחדדו, פרוותו נהייתה יותר מדובללת ועיניו רשפו באור צהוב מאיים וככל כאשר הוא התמלא בזעם וגדל כך גם הוא נהיה רשע יותר ויותר.

 

מול הבית רעם הזאב הגדול הרע מהלך כה וכה, הלוך וחזור, מנסה למצוא דרך להכנס אל הבית. עיניו הציצו דרך חלון זכוכית מחוסמת והחזירונים הקטנים התכווצו תחת מבטו, אך הוא לא יכל לשבור אותו, טפריו שרטו כנגד הדלת אך היא לא נכנע לו. 

 

החזירונים החלו להירגע, הזאב לא יכל להגיע אליהם בתוך בית הלבנים האדומות שהבכור מביניהם בנה. אך בין רגע הרגשות הללו התהפכו כשהן שמעו את הזאב מטפס על גג המבנה, מנסה לפרק את גג הרעפים ונכשל ואז מתקדם אל עבר הכניסה היחידה לבית שלא הייתה מוגנת - הארובה.

 

לרגע הם היו עובדי עצות, אך במהרה הגה החזירון הבכור רעיון והם מיהרו להדליק אש באח.

 

מלמעלה הזאב הביט ספיר הארובה, תוהה אם הוא יכול לעבור בו, אך כאשר הוא ראה את אור הבית הרך מאיר דרך הפיר החליט לזנק פנימה, מדמיין את תחושת הבשר הלבן מתפרק בין ניביו.

 

וכאשר נחת הזאב במרכז האח האש נתפסה בפרוותו הכהה והמדובללת, החום היה סבל בלתי יתואר בשבילו, האש צרבה בבשרו והוא החל להשתולל מזעם שולח גפיים ארוכות וחזקות, טפרים חדים כתער וניבים ארוכים להרוס את כל אשר סביבו והחזירונים הקטנים, בצעד מבריק, ברחו אל מחוץ לבית הלבנים ונעלו אותו, מבחוץ. משאירים את הזאב הבוער בפנים.

 

והאש ריצדה בשמחה, בוער ומכלה את הרוע והגודל ולבסוף את הזאב עצמו עד שלא נשאר ממנו דבר מלבד עצמות מפוחמות.

 

והחזירונים הקטנים פתחו את דלת הבית, ראו את ההרס הזרוע בו מבפנים

 והחלו לסדר אותו, שמחים כי הצליחו להימלט לבסוף מהזאב ולמצוא מקום מבטחים.

2 תגובות
  • ל

    היי,
    אשמח שתקראו ושתתנו לבבות גם לספרים שלי
    והספר הזה נראה מאוד חמוד
    ומגניב שאתם כותבים ביחד

  • Octo3112

    משום מה זה לא נתן לי לתייג בגוף הפרק אז מוסיף את זה כאן | נכתב בשיתוף פעולה של אלבריאן @5 וOcto3112 @10

הזאב ושלושת החזירונים