התחברות לאתר

הדיבור שלי

הלוח שלי
6
חברים
0
ספרים
0
מועדפים

אז מה אני צריכה להגיד אה? האמת היא, שאין לי שום מושג.

או שדווקא יש לי:)

אם באמת מעניין אותכם ואכפת לכם, אולי תקדישו כמה דקות או שעות לקרוא את כל מה שאני הולכת לכתוב כאן.

-

והנה שוב פעם נכנסתי לכאן:) כמו פעם. כמה צפוי מדניאל לא?.-. 

כבר אני אמורה להיחשב בתור ילדת צומי:) טכנית מה אכפת לי.

והפעם זה באמת הסוף.

יותר לכאן אני לא אכנס, אני בטוחה בזה.

מה לא קרה באתר הזה?

הכרתי, איבדתי,נבגדתי, נפגעתי, פגעתי, שיקרו לי, נשברתי, ננטשתי וכולי וכולי.

עד כמה אפשר? 

אתם יודעים מה? הייתי טיפשה. הייתי אמורה לדעת שאם במציאות לא מצאתי חברים, אז בטח שלא אמצא כאן.

הרי איזה חברים יש לי במציאות אה?

העיקר שואלים מה קרה , אבל לא באמת אכפת להם:)

אחד הדברים שהכי שנאתי כאן , זה להיכנס למקום הזה, שבו אני רואה שוב פעם ושוב פעם את מי שאיבדתי שבכלל לא אכפת לו מזה שהוא איבד אותי. ולי כואב, והוא בכלל לא שם על זה. כאילו היה הכל בשבילו כמו זבל.

אני באמת רוצה לשאול, זה כ´´כ קל לוותר על הכל, לשכוח את הכל ופשוט לתקוע למישהו סכין בגב? 

בסוף, לא משנה כמה סמכת על מישהו, כמה עזרת לו, כמה ניסית להגן עליו, כמה ניסית לשמח אותו ולעודד אותו.. בסוף הוא כמו כל כפויי הטובה למיניהם:)

וואו, אני זוכרת עוד כמה מקרים. *לא אזכיר שמות , הם יודעים מי הם.*

אני זוכרת מישהי שהתחזתה לאקס שלי , העמידה פנים שאכפת לה ממני, העמידה פנים שהיא עוברת בריונות ושהיא בדיכאון וכל זה , שיקרה לגביי כל דבר , ואח´´כ באה אליי וכל הזמן ניסתה לריב איתי , ואח´´כ ניסתה להתנצל.

אני זוכרת שהייתה לי ידידה , שפתאום משום מקום החליטה לזייף הודעות שהיא טענה שהן שלי:) ואז שלחה אותן לזאתי שכתוב עליה יותר למעלה. יאעי.

אני זוכרת אקס שלי, שהיינו ביחד ונפרדנו 3 פעמים, וכל מה שהוא רצה זה זונה פרטית.

אני זוכרת מישהו, שהוא משום מה גם אקס שלי. שהיינו ביחד פעם אחת לפחות משבוע, ואז נפרדנו בגלל אי הבנה. ואז הייתה לו חברה חדשה, והיא ניצלה אותו, ואני ועוד 2 ידידות שלי [ שאחת מהן נטשה.-.] אמרנו לו את האמת, הוא החליט להתעצבן עלינו ואני עוד זוכרת שהוא אמר לי "אני מתנצל על כל רגע שבזבזתי עלייך".  כמובן שאח´´כ השלמנו , כי מה לעשות , הייתי טיפשה וחשבתי שאכפת לו ממני. אבל בעצם הייתי כבר צריכה לדעת. הרי מי שבאמת אכפת לו לא יגיד לך "אם את מדברת על עצמך לא יפה עוד פעם, אני מוחק קיק וחוסם אותך" :) וגורם לך עוד שנייה לקבל התקף חרדה, ומפחיד אותך עד מוות.

ולא רק זה, אח´´כ גם נוטש :))

אני זוכרת ידיד שלי, שיום אחד אמר לי שהוא אוהב אותי , ואחרי 3 ימים יש לו חברה. ואז ביום הולדת שלי הוא מחליט לנטוש ולמחוק קיק בלי להגיד כלום, ולפרוש. :) אם אני זוכרת נכון. ואח´´כ חזר בתור מישהו אחר , כדי לנקום באותה חברה שלו. 

אני זוכרת עוד 2 ידידים שלי שהחליטו גם לעזוב ביום הולדת שלי ואח´´כ חזרו כעבור חצי שנה ובכלל השתנו לגמרי:) וברור לי לגמרי שכבר לא אכפת להם ממני.

ועוד ועוד מקרים3:.

אני באמת לא מאמינה שנשארתי כ´´כ הרבה זמן במקום הזה.

שבו יש צבועים , וואנבי ערסים , חשים , ז´ וירטואליות [צינזרתי את המילה:3] , מתחזים , שקרנים בשפע וכולי וכולי.

אבל לפחות הבנתי גם עוד דברים באתר הזה.

שלא כולם כאלה.

-

אני רוצה להודות למי שעדיין נשאר לצידי והכל..סו.. אני אעשה זאת עכשיו. בעיקרון אלו דברים שאני לא יודעת פשוט מתי הזמן הנכון להגיד אותם..טוב בלי חפירות מיותרות. נתחיל.


בן, מדהים שלי3>

תראה, אנחנו כבר כמעט חצי שנה ביחדD:.

מי היה מאמין שאני אתאהב באתר וירטואלי._. טוב נסתרות דרכי העולם.

יש לי כ´´כ הרבה מה להגיד לך.. אבל באמת שאין לי מושג מאיפה להתחיל..

אז אני אנסה לפחות להבין מאיפה..

מי היה מאמין שנכיר בדרך שבה הכרנו, שיחה על נוראגאמי באתר של הנכדה שלנו3:.

ואח´´כ דיבור על כל מיני נושאים אחרים *גבהגבה*. 

והיום הזה שבו הכרנו, הפך ליום שבו גם נהיינו ביחד. 

והפך לאחד הימים הכייי טוביםם בחיייייי. אעאעאעאע.

אני כ´´כ אוהבת אותךך בןבןןן שליייייי3>

האמת, אנחנו כבר לא סתם זוג, אנחנו כבר זוג נשוי! 

אז .. את כל מה שאמרתי, אתה כבר אמור לדעת נכון?

אבל את הקטע הבא..אולי אתה לא תדע..כי האמת היא שאני לא מוצאת את הזמן המתאים לומר זאת.

תודה לך בןבן שלי, על הכל.

על זה שאתה תמיד מנסה לעשות אותי מאושרת, על זה שאתה תמיד מעודד ודואג והכל..על זה שאכפת לך..

על זה שאתה תמיד מנסה להיות כאן כמה שיותר..

על זה שאתה תמיד מקבל אותי כמו שאני.. על זה שאתה תמיד גורם לי להרגיש טוב עם עצמי ..ולהרגיש שלמה והכל..

תודה על זה שאתה אוהב אותי3>

באמת תודה, על הכל מדהים שיליי3>

מי היה מאמין שבאתר כמו זה אני אכיר מישהו ש...:

מקסים אותי כל פעם מחדש , משלים אותי, מבין אותי , מסוגל לגרום לי לבכות כשאני דואגת לו ואז אח´´כ אם הוא סתם מדאיג אותי הוא יוצא מזה בלי פגעXDD , שאכן לא תמיד מסכים איתי , שלפעמים לא מספר לי דברים.-. [כמו למשל מה הוא הולך לעשות לי ליום הולדת שיהיה בינואר- לא אמרתי את זה]. , שמסוגל תוך שתי שניות לעודד אותי<:. וכל זה, שאפילו הדבר הכי קטן שהוא עושה משמעותי בשבילי. [למשל, זה שלפני שטסתי לברצלונה, באחד בבוקר בערך שלחת לי שתתגעגע ואיחלת לי נסיעה טובה . גם אם זה היה מעשה כ´´כ קטן..אני כ´´כ מעריכה את זה.]

ועוד ועוד. 

באמת שאני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך,

אוהבת הכיי הכיי בעולםםם 3>>>>>

אם תרצה אני ארשום לך את השאר בפרטי.


ולכל השאר, שפשוט אין לי כוח לרשום כאן את כל זה.

אז אני ארשום את שמם פשוט :

רייצ´ל,דני,מלאכוש,בלוני,ליזה,שון,אופיר .

תודה לכם על הכל3> באמת שאני כ´´כ שמחה שיש לי אותכם.

אם תרצו אני אכתוב לכם את מה שרציתי לכתוב לכם בפרטי. 

-

אז מה אני אגיד עוד?

השתנתי, אני מודה. אני כבר לא מתגעגעת כ´´כ למי שאיבדתי.

אני גם לא רוצה שיחזרו.

והאמת, אני לא חושבת שאכפת לי מהם יותר.

כאילו שבאמת אכפת להם.

אני רק חתיכת חרא, ותמיד הייתי.

אי אפשר לשנות את העובדה הזו.

:)

-

אז כאן אני נפרדת. מהמקום הזה שהיה חלק מחיי במשך כמה שנים.

האמת, חשבתי שיהיה לי עצוב להגיד ביי למקום הזה. אבל במקום זה אני מרגישה הקלה.

אני מניחה שזה נגמר.

סופסוף.

אז אני מניחה שאני צריכה להודות, לכל מי שהכרתי.

אנשים שאיבדתי, נתנו לי לקחים לחיים. 

אנשים שישנם איתי, נותנים לי זיכרונות ושמחה .

אז תודה3>

-

אז ביי.

-באלי לשים את הגיפ של אנג´לו למטה.כיכיכי אני מתה עליו-.








רוצה לפתוח חשבון חדש ללא פייסבוק ? הירשם בחינם

או
אימייל:


סיסמא:


 



© כל הזכויות שמורות ל-עיר הספרים | תקנון האתר | עיר הציורים | עיר הלימודים | תוכן פוגעני/מפר זכויות יוצרים ? לחץ לדיווח!