התחברות לאתר


רשימת הפרקים:
405 קוראים


פרק 4 - כעבור כמה זמן
inbari | פורסם לפני 3 חודשים
  


הרמתי את ראשי מהספר וראיתי את המהומה של המעבר בין שיעורים כבר נגמר השיעור?! ניסיתי להתרכז ולשתוק כמו שעשיתי במשך שעה אבל הפעם לא הצלחתי מיהרתי לקחת את הציוד שלי קפצתי מעל מיליון תיקים כאילו הרצפה היא לבה "זריה! ליה בוכה!" צעקה אנג´לינה "ליה?" אמרתי בכאב "עזבי אותי" היא לחשה הרגשתי כמו בסרט מתח כולם ניגשו אליה חוץ ממילי כמובן ואני הנחתי את הספרים על שולחני, לא הייתי מסוגלת יותר ניסיתי להתעמק בספר אבל ויתרתי אחרי חמש דקות...

המורה נכנסה "שלום כולם היום אנחנו נעשה משהו קצת שונה אני רוצה שתתחלקו לזוגות ותדברו אחד עם השני על העתיד שלכם."

למרבה ההפתעה מאיה התיישבה לידי והתחילה "אני יירש את עסק ההייטק של אבא שלי" אמרה בשעמום "אני אהיה מעצבת אופנה" הכרזתי והיא התחילה לצחוק "למה את צוחקת?" תמהתי "את לעולם לא תהיי מעצבת אופנה" נפלנו לריב לאף אחת לא היה אכפת מהשנייה והתחלנו לצעוק "כשכולם ילבשו את הבגדים שלי אל תגידי שתמכת בי!" כמה מבטים הוסבו עלינו "כשכולם ילבשו את הבגדים שלך כולם יהיו טיפשים!" כולם הסתכלו עלינו והיא היססה "כמוך!" צעקה ראיתי משהו שלא רואים כל יום מאיה התחילה לבכות היא יצאה מהחדר בריצה הייתי בשוק! ואני זאתי שהייתי אמורה לבכות היא אמרה שאני טיפשה במחשבה על כך פרצתי בבכי גם אני אבל אני לא ברחתי פשוט נשארתי כעבור כמה זמן אנג´לינה עודדה את מאיה והן עבדו ביחד יכולתי לראות את השמחה והלהט על כך בעיניה של מאיה מתחת לכל הדמעות.

יום עבר וריח של חורף התנוסס באוויר ינואר! וזה אומר שהיומולדת שלי במרחק ימים ספורים מהיום

התלבשתי חם, ויצאתי מהבית באי רצון, יורד גשם, איחרתי, פשוט מושלם.

נכנסתי לשיעור למרות שלא רציתי...

עוד שיעור עבר והפסקת האוכל הגיעה כולם רצו אל הקפטריה ואני פיגרתי מאחוריהם "היי" לאאאאאאאאאאאאאאא למה?????????????????????? אוי למה אני?

"היי" הוא חזר על עצמו והפעם הוא שהיה עם פרצוף שואל.

"היי אוגוסט" אמרתי בחיוך מאולץ ניסיתי ליהנות מחברתו לשם שנוי.

הוא קרץ לי עברה בי צמרמורת דוחה!

"היי" אמר מישהו שלא הכרתי שבא להציל אותי ממלתעותיו של החפרן הכי מעצבן ונודניק שאוכל למצוא, "היי" אמרתי בטון מתלהב מר אומץ טוב שחזרת!                                                       "אני מייק"                                                                                                                     "אני זריה"                                                                                                                     "אני אוגוסט"                                                                                                               "אתה חדש פה מייק?" התעניינתי "כן" הוא ענה "היי" טימבר הגיע "היי טימבר" התחלתי להסמיק "אז אני רואה שמצאתם את בן דוד שלי הוא חדש כאן בתיכון סיירה כמוך זריה" "או גם את חדשה" התפלא מייק "כן" לא יודעת למה אבל הייתה לי תחושה שהתחלתי להסמיק.

בהפסקה מילי ניגשה אליי עם חיוך מרוח קצת יותר מדי על הפרצוף ואז אוי אז "היי זריה" אמרה בקול שלא הכרתי עד עכשיו "תהיתי לי אולי את רוצה להיות אחת מאיתנו?" "מה את זוממת מילי?" "כלום פשוט היינו חברות מאוד טובות בגן וחשבתי לחדש את החברות" אמרה בקול מתוק ומצמצה בחמידות השפוטות שלה היו המומות משהו פה מסריח וזה לא אוגוסט...

"בטח..." אמרתי בחשד "יופי היום בשש אצלי עוד לא עברתי דירה מאז הגן! היית מאמינה?!" ירתה עליי פקודות

והתחזית להיום

פגישה עם מילי בשש, בבית שלה

זה רע, רע מאוד.

חזרתי הביתה הכנתי שיעורים ותוך כדי הרהרתי האם באמת כדאי לי ללכת אל האויב? אולי אגיד שאני חולה? או אממממ לא אני לא מצליחה לחשוב על תירוץ אחר טוב נו שווה לנסות "הלו" היא ענתה בלעתי רוק באומץ "היי זאת זריה" השתעלתי שיעול מזויף וכושל היא צחקה "איזה מצחיקה את במגמת דרמה נכון?" לא חיכתה לתשובה "ידעתי! איזה מצחיקה אל תשכחי עוד חצי שעה אצלי טוטהלו!" ניתקה טוטהלו? באמת? רציני כאילו? הגעתי אל מאורת האויב חם פה או שזה רק הגיהנום? האויב עושה לי מייקאובר "נו?" שאלתי "אין! לא! טיפשות תיראו מה עשיתן!! חדש עכשיו!" האויב כועס.

 "ועכשיו?" קיוויתי לתשובה קצת יותר ברורה מהקודמת "או מיי גאד!!!!!!!!!! את נראית מושלם!  ממש אחת משלנו! בעצם את באמת אחת משלנו! אני לא יודעת מה עשית עד עכשיו או איפה היית אבל תדעי לך שפה הרבה יותר מתאים לך" הנהנתי מחמאה ממילי זה שינוי מרענן. יום לאחר מכן הגעתי לבית הספר עם הלוק החדש שלי וכולם היו עם פה פעור התקרבתי לליה וסגרתי לה את הפה עם האצבע "תסגרי את הפה" גיחכתי והמשכתי במשפט המפורסם "שלא יכנסו לך זבובים" היא צחקה "וואו זריה מה קרה לך? את כל כך, שונה. בקטע טוב" מיהרה להוסיף גיחכתי עוד קצת. אה נכון לא סיפרתי לאף אחד על הלילה שלי עם מילי והשפוטות שלה "הייתי אצל מילי אתמול" אמרתי ולא העזתי להסתכל להן בעיניים אבל כן ראיתי את הרגליים של מאיה מתרחקות משלי ואת הבעת הפנים של אנג´לינה ואת החיוך של ליה השמחה תמיד נמחק. הייתי צריכה לשמור את המידע הזה לעצמי. "היא הזמינה אותי, ניסיתי להעמיד פני חולה, אבל אחרי הכל זו מילי, אני" היססתי "הלכתי לבית שלה וכבר נהיה לי חם לא רציתי ללכת היא נתנה לי מייקאובר וברגע שהתחלתי רק לחשוב! על לחזור להיות חברה שלה ארזתי את הדברים שלי וחזרתי הביתה. סליחה בנות" אמרתי מלאה ברגשות אשם "את צוחקת עליי?! זה ממש מגניב!" הסתכלתי על החיוכים שלהן במבט שואל "אף אחד אף פעם לא אמר לא למילי!" "היא בטח ממש רותחת!" הסכימו מאיה ליה ואנג´לינה "אז אני צריך ללכת לנחם אותה!" אמר אוגוסט "אוגוסט!" אמרנו כולנו במקהלה "מה? אולי הם כבר נפרדו" הלוואי... "הנה הפעמון" כן הוא צלצל חזק וברור שיעור מדעים אני באה "ביי" נפרדנו כולנו לשלום והלכתי לכיוון הכיתה נתקלתי במשהו לא צפוי הסתתרתי מאחורי ארונית וצוטטתי "מה זאת אומרת נמאס לך?!" "נמאס לי לראות אותך מתעללת בילדים חדשים באנשים ששונים ממך בסטייל באנשים שלא מקשיבים לך ולא לעשות כלום!" "אז תעשה!" "אני עושה בדיוק עכשיו!" "מה בדיוק?!" "נפרד ממך" הקול של טימבר נחלש "אני מצטער מילי" הוא פנה לכיווני כנראה לכיתה שלו אני לא יודעת אם הוא הבחין בי או לא אבל הוא יודע על בטוח שמישהו שמע את הצרחות של מילי שנמשכו במשך שעה שלמה אחרי שעזב, היססתי לרגע האם זה באמת הדבר הנכון לעשות? אי אפשר לדעת אם לא אנסה. "מילי?" אמרתי בקול חלש ומרגיע "מה את רוצה?!" צעקה עליי תוך כדי בכי בפעם הראשונה בחיים שלי אני רואה כמה איפור היא שמה בבוקר באופן מושלם ועכשיו כולו מרוח על פרצופה הבלונדיני והשזוף, "אני, רוצה, לעזור לך. תגידי לי מה מציק לך. תסמכי עליי" "אוקיי, זאת אומרת לא שיש לי מישהו לדבר איתו עכשיו." "למה? מה עם השפו" בלעתי את שאר המילה והתחלתי מחדש "מה עם החברות שלך?" ממש השתדלתי להגיד חברות "את יכולה להגיד שפוטות, אני יודעת מה את חושבת עליי, מה כולם חושבים עליי... החברות שלי גם הן עזבו אותי לטובת ´הצדק´ במרכאות..." "או אני לא ידעתי אני, אני מצטערת מילי" אני לא מאמינה בפעם הראשונה מאז היום הראשון שלי כאן זו הפעם הראשונה שהרגשתי משהו למילי מלבד שנאה, חלקתי איתה מחשבות ורגשות והרגשתי אמפתיה איתה הרגשתי עצובה בשבילה, רציתי להיות שם בשבילה, בשביל מילי ובלי לחשוב פעמים בלי שהמוח שלי יתריע לפניי חיבקתי את מילי, חיבקתי את מילי חזק ובכיתי, ביחד איתה היא הצטרפה אליי לבכי ולחיבוק ולאמפתיה, שמעולם לא חשבתי שאחלוק עם מילי. לא רציתי שהרגע יפסק והוא לא, "תודה" אמרה מילי ומחתה את הדמעות מעיניה "על הכל" השענתי את ראשי על ראשה וליטפתי אותו ואז אוי אז הפעמון צילצל. מילי בלעה את רוקה וקמה "ביי".

 בשיעור לא יכולתי לעשות כלום חוץ מלחשוב על מילי, החברה החדשה שלי ועל זה שאני החברה היחידה שלה.

בהפסקה סיפרתי לחבריי על מילי. אין תגובה. בסוף היום ניגש אליי בחור גבוה ובלונדיני

אחוז חזק בידה של ליה "היי זריה זה אייל בן הדוד שלי" הסבירה "היי אני זריה נחמד להכיר אותך" אמרתי "אני מצטערת אני חייבת ללכת" הטלפון שלי התחיל לצלצל אמא שלי רוצה לדעת למה אני מתעכבת, תוך כדי דיבור איתה בטלפון  על "הא וטה" אני רצה לאט הבייתה.




הירשם לאתר כדי להגיב

שאלות פופולריות כרגע בעיר הספרים[פרסום שאלה חדשה]

שאלה לגבי האייקון
נשאלה לפני 18 שעות ע"י eran. (כרגע יש 4 תשובות)

זהו,נגמר אנשים
נשאלה לפני שעה ע"י 大きな望み (כרגע יש תשובה אחת)

סיפורים נוספים
ואני רק רציתי לשיר תקציר: זריה היא ילדה ביישנית שחברת הילדות שלה מימיי הגן הופכת לאויבת הכי גדולה שלה כשהיא הופכת לנערה החדשה בתיכון סיירה, בקלות ובמהירות זריה מצליחה למצוא חברים טובים שיהיו איתה בקור ובחום ובתיכון, כשזריה מתחילה לכתוב שירים חבריה שולחים אותה לתחרות שירה ואז אוי א ואני רק רציתי לשיר תקציר: זריה היא ילדה ביישנית שחברת הילדות שלה מימיי הגן הופכת לאויבת הכי גדולה שלה כשהיא הופכת לנערה החדשה בתיכון סיירה, בקלות ובמהירות זריה מצליחה למצוא חברים טובים שיהיו איתה בקור ובחום ובתיכון, כשזריה מתחילה לכתוב שירים חבריה שולחים אותה לתחרות שירה ואז אוי א שלושה בנים ובת תקציר: קרין היא חלק מרביעיית אחים תאומים שלא דומים אחד לשני בכלום ולכל האחד הדרך שלו לעצבן. בין כל אחד יש שתיי דקות אבל בגלל נועם, ג´ק טוען שהוא הכי גדול בגלל שתיי דקות! ומייק כל הזמן מותח את כולם. רק קרין תקועה ביניהם, אבל אם כמה שהם מעצבנים הם תמיד יהיו תאומה אבודה תקציר: פאנפיק אישי שלי המבוסס על הסדרה my litlle pony מאת hasbro על התאומה האבודה של הנסיכה פלורי הארט אבל גם מי שלא ראה את הסדרה יכול להנות מהספר אז לא לדאוג My poor boy תקציר: אליוט הוא מאמן בקבוצת האתלטיקה בבית הספר ג´ייסון הוא תלמידו . בן X בן 15 + מ.ת מחנה החצויים (איזה מקורית אני) תקציר: . הסיפור שלי תקציר: ... יחי המלכה! || מ.ת.א משותף עם ארטמיס תקציר: בפנים The Fifth Wave| מ.ת תקציר: מבוסס על הגל החמישי. הסבר מפורט בפנים. בואו להירשם! D: ז´אנר: הרפתקאות, מדע בדיוני, נוער, מתח היער האפל | מ.ת.א תקציר: --->.<--- שרביט האיזמרגד| סתם עוד אחת תקציר: אירועים משונים פוקדים את העיירה השקטה ביינברידג´: ילדים נעלמים, סופות חול מסתוריות ודמויות משונות שמופיעות ונעלמות באמצע הלילה. כשקייט בת ה-12 ומשפחתה עוברים לגור בעיירה המנומנמת, היא נאלצת להתמודד מול דברים שמעולם לא חשבה שאפשריים. מ.ת הדורות תקציר: פאפ מספריים ושלושה קווים | לינה תקציר: חמישה עשר. חמישה עשר קווים על היד היו כל מה שצריך בשביל להגיע למצב ´עומס קווים´ ולמות ממנו. אם הגעת לשלוש קווים התחלת להתבייש בעצמך, ובשבע אנשים התחילו להתאבד, בין אם זה ממבוכה, ובין אם הלב שלהם היה חלש מהרגיל. הקו השלישי של ברוק הגיע לא מזמן. אוסים בוסים להזמנה ^-^ תקציר: אוסים להזמנה דרך המוות תקציר: הספר הראשון של טרילוגיית הספרים שלי, על נסיכה שהייתה פעם, ומתגלה כאחת שחיה בתוך הסיוט הנורא בחייה, עד שהיא מבינה שהיא לא בנוייה להיות נסיכה, היא בנוייה להיות משהו אחר, אפל יותר... תחרות כתיבה מקצועית| דרו ריי תקציר: תחרות כתיבה רצינית ומקצועית... המשימות יתמקדו בעיקר על שיפור הכתיבה שלכם ועל מקוריות, זה עומד להיות כיף! תחרות ציורים || ✧𝐿𝒾𝓂𝑒✧ תקציר: מה יש כבר להגיד~ תכנסו ותרשמו הצד האפל של עולמנו. תקציר: ילד ששמו תומר יוצא להרפתקה על פי אגדה שאיש לא יודע אם יש אמת בה.



הקודם
רשימת הפרקים:


רוצה לפתוח חשבון חדש ללא פייסבוק ? הירשם בחינם

או
אימייל:


סיסמא:


 



© כל הזכויות שמורות ל-עיר הספרים | תקנון האתר | עיר הציורים | עיר הלימודים | תוכן פוגעני/מפר זכויות יוצרים ? לחץ לדיווח!