התחברות לאתר


רשימת הפרקים:
682 קוראים


פרק 4 -
h.g | פורסם לפני 10 חודשים
  



"אז ככה," שון פתח מפה של ארה"ב והניח את אצבעו על ניו יורק. "פה אנחנו נמצאים, ואנחנו צריכים להגיע ל...פה." עכשיו אצבעו מונחת על קליפורניה.  "סימנתי פה את הדרך שעלינו לעשות" הוא מעביר את אצבעו על כביש שמסומן בצבע ורוד מרקר. "אין לי רשיון, אבל כמה קשה זה כבר יכול להיות?"

"אנחנו לא יכולים לקחת רכבת?" אני מודה, קצת מפחיד אותי לנסוע ברכב שנער בן 16-17 נוהג בו. בלי רשיון.

"לא. חלק מפסי הרכבת נהרסו ברעידה. גם הכבישים השתבשו לגמרי אבל אנחנו נמצא כבר כבישים תקינים.. איך אני אומר? כשנגיע לגשר- נחצה אותו." הוא חייך את חיוכו המקסים והלך לעבר קצה החניה. הלכתי אחריו. "את רואה את זה?" הוא הצביע על ג´יפ קטן ומעט ישן. "זו הדרך שלנו לקליפורניה."

"מתי אנחנו יוצאים?" שאלתי בהתרגשות.

"מחר על הבוקר. תהיי מוכנה בשש." 


השעה שש. כשאני מתקרבת לג´יפ עם תיקי העמוס שון ניגש אלי ועוזר לי לסחוב אותו. הוא מניח אותו בתא המטען ופותח לי את הדלת. 

"ליידיז פירסט" הוא מחייך ואני נכנסת. הוא נכנס מהצד השני ופותח חוברת הדרכה. "ניסיתי לנהוג אתמול כמה שעות. אחד המבוגרים פה הדריך אותי. אבל יכול להיות שהנהיגה תהיה עמוסת טלטלות. חגרי חגורה!" הוא הכריז. הוא לחץ על דוושת הדלק בעדינות והחל בנהיגה. הג´יפ הטלטל מצד לצד ולבסוף התייצב. בינתיים הכביש שלם, כך שלא היה קשה לנהוג. שון תמרן בין הנתיבים השונים (מזל שלא היו מכוניות נוספות בכביש...) עד שמצא את מקומו.

"אכלת כבר ארוחת בוקר?" הוא שאל. "כי הכנתי לנו כריכים." הוא החזיק את ההגה ביד אחת והוציא כריכים משקית שהייתה לידו. "זה עם אבוקדו והשני עם טונה. מה את מעדיפה?"

"את האבוקדו," עניתי. "תודה."


אני מחזיקה את המפה ומכוונת אותו לאן לפנות. מדי פעם יש בורות שצריך לעקוף אבל בינתיים הכל בסדר. 


שון


כשאנחנו מגיעים לכביש הראשי אני מתרווח במושבי ומביט בליסה. היא מביטה במפה שבידה ומסמנת במרקר צהוב את הדרך שעברנו. 

"אז ככה," היא אומרת. "נסענו כבר שלוש שעות. הדרך עצמה תיקח בערך שבוע כולל עצירות וכו´. עוד שעה בערך נגיע לתחנת דלק ואני חושבת שכדאי שנמלא דלק כדי שלא נתקע אח"כ, אפילו שיש לנו קצת יותר מחצי מיכל. הבאת אספקה? אם לא,נוכל לקנות קצת בחנות שבתחנת דלק. רגע,הבאת כסף?" 

אני צוחק קלות. "כן, הבאתי אספקה לשבועיים והבאתי גם כסף. אל דאגה." 

"אוקי, לי מה שאני רואה בעוד שלוש שעות יש חניון חינם. אני בעד שנעצור שם למנוחה קלה ואז נמשיך. אולי אפילו נתחלף ואני אנהג. לא כדאי שתנהג כל היום,אתה תתעייף." היא ממשיכה במבט רציני.

"סבבה. נראה כבר.." אני עונה תשובה לא מחייבת. באותה מידה שמפחיד אותה שאני אנהג בלי רשיון, מפחיד אותי שהיא תנהג בלי רשיון.



אחרי שש שעות נהיגה אני באמת עייף ואנחנו מגיעים לחניון- בדיוק כמו שליסה אמרה. אני מחנה- לא ידעתי שיהיה כל כך קשה לחנות- ולמזלי החניון ריק כך שאין לי הזדמנות לפגוע באף רכב. ליסה יוצאת מהג´יפ ונשענת עליו.גם אני יוצא ונשען לצידה. עכשיו שתים עשרה בצהריים והשמש קופחת מעל ראשינו. היא נראית מהורהרת ואני לא רוצה להפריע אז אני נכנס לג´יפ ומעיין במפה. "הי ליסה," אני קורא לה והיא נכנסת לג´יפ. "אני חושב שכדאי שלא ננוח פה יותר משעה, אנחנו צריכים מקום לעצור בו בלילה. אם נצא בעוד שעה ונסע חמש שעות עם 3 עצירות של חצי שעה- שעה נגיע לחניון לילה חינם. זה יהיה מצוין." אני מקיף בעיגול את מיקומו של החניון במפה. ליסה מהנהנת.

"אז... מה את רוצה שנעשה עכשיו?"

"הבאי איתי חבילת קלפים, טאקי ומשחק קופסא.. אנחנו יכולים לשחק קלפים אם אתה רוצה."

אני מהנהן והיא מוציאה חבילת טאקי. היא מחלקת את הקלפים ומכריזה "עם ירידות!" (מדבור בסוג של שיטה במשחק.)

אנחנו מתחילים לשחק ואני מנצח בסיבוב הראשון, היא בשני. אנחנו לא משים לב שהזמן עובר וכשאני מסתכל בשעוני אני רואה שכבר חלפה שעה ורבע.

"אנחנו צריכים לזוז."אני אומר ומתניע את הרכב. 

לא, תן לי לנהוג. אתה בטח עייף." היא אומרת בהחלטיות.

"את יודעת לנהוג?" 

"כמה קשה זה כבר יכול להיות?" היא שואלת ומחייכת. חיוכה חושף שיניים ישרות ולבנות.

"אוקי." אנחנו מחליפים מקומות ואני מדריך אותה איך להתניע.

בתחילה הרכב מטלטל אך עד מהרה היא הבינה את הרעיון.


הערב מגיע ואנחנו מגיעים לחניון הלילה. יש שם עוד 2 קראוונים וג´יפ. היא מחנה קצה החניון ויוצאת החוצה, לאוויר הלילה קריר. התעכבנו מעט בעצירות הקודמות שלנו כך שהשעה עכשיו שמונה בערב. אני פותח את תא המטען ומוציא שני שקי שינה ואוהל. היא עוזרת לי להקים את האוהל הקטן מאחורי הג´יפ ואנחנו פורשים את שקי השינה בפנים.

"אנחנו יוצאים מחר בשבע." אני אומר ונכנס לאוהל. היא נכנסת אחרי.

"תגיד..." היא פותחת את פיה, "אתה באמת חושב שנמצא את אחיך? אני חוששת שנגיע ונגלה שעשינו את המסע הזה לחינם..." היא לוחשת.

"אני לא יודע אם נמצא את אחי, אבל מה שבטוח הוא- שאת המסע הזה לא נעשה לחינם." אני עונה בקול בטוח.

אני מוציא שני כריכים ומגיש לה אחד. אנחנו אוכלים בדממה, מדברים קצת והולכים לישון. עבר עלינו יום ארוך, ומחר יהיה לא פחות עמוס.


-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אני יודע שהפרק הזה פחות מעניין אבל הוא הכרחי... בפרק הבא יהיה הרבה יותר מעניין:)

המשך יבוא---




הירשם לאתר כדי להגיב

תגובות
DanbiP
מחכה לו בקוצר רוח
עודכן לפני 297 ימים
שאלות פופולריות כרגע בעיר הספרים[פרסום שאלה חדשה]

אני עוזבת את האתר.... סוג של...
נשאלה לפני 8 שעות ע"י Ouni (כרגע יש 3 תשובות)

שיטטטט
נשאלה לפני 8 שעות ע"י Ouni (כרגע יש תשובה אחת)

סיפורים נוספים
רעידת אדמה תקציר: עולמה של ליסה מתערער בפתאומיות. אולי זה בגלל רעידת האדמה הגדולה שהתרחשה בשנה שעברה,או אולי בגלל דברים אחרים, שאותם ליסה לא רוצה לחשוף. קריאה מהנה:) סיפור חיי תקציר: סיפור חייה של אן מסופר בספר זה בצורה מרגשת ומותחת. שווה לקרוא:) נ.ב- הספר לא מבוסס על סיפור אמיתי.
- פרסומת -

עבודה בעיניים תקציר: . פיקצרים לפרסי ג´קסון, כל מה שלא סופר תקציר: כל מיני פיקצרים חיות מחמד| מ.ת תקציר: בספר השתיקה שהרסה אותי llנועהll תקציר: חתיכת סיפור, מוטב שתקראו (: פנימיית ערפדים מ.ת תקציר: נאמ זה ישן אבל רציתי להחזיר עוד תחרות כתיבה || אבלין תקציר: בבקשה תירשמו אני נואשת ניסוי הפנימייה- מ.ת. תקציר: תם ילדים בגילאי 15-17, לכולכם יש בעיות. הבעיות האלה יכולות להיות טראומות, הן יכולות להיות עבר רע, הן יכולות להיות חיי פשע או מה שלא תרצו, ובנוסף לכול אחד מכם יש כוח. לא משהוא חזק מדי או מועיל מידי. הפנימייה שאתם נמצאים בה נותנת לכם מקום בו אתם מקבלים הזדמ יציאה מהקופסה תקציר: סיפור אמיתי. הסיפור הוא על חברה שלי ואיך היא יוצאת לאט לאט מהארון ואיך הכל מתחיל מילד אחד מעצבן תשאלו את קוזמו ^^ תקציר: אתם שואלים אני עונה חה חה החברה שאין לי... תקציר: מתח. היי קוראים לי אלי ואני בת 16 ואין לי ח..חבר..חברים ס..ס...סליחה אני קצת מ..מ...מגמגמת ואני אספר לכם ל...למה אין לי ח...ח...חברים... מורדים תקציר: כולם מפחדים ממנו, מלורד היקום. ילדות עד גיל שנה הן הקורבנות העיקריים. אם הוא תפס אותה הפעם הבאה שהוריה יראו אותה זה כשהיא תירה להם בראש כמה שנים אחרי. ילדת שלום 3: ילדי מוות תקציר: המלחמה מעולם לא היתה יותר מחוכמת, ועכשיו הגיע הזמן לקרב קלפי מלחמה מ.ת תקציר: זה מבוסס על סיפור שלי באינסטגרם אבל אפשר להבין בלי אנים האבודה מ.ת עם רומי (Hermi) תקציר: אנים, עיר קסומה יפהפייה, היא עיר מאוד מיוחדת. חלק מהאנשים הגרים בה יכולים לשנות את צורתם לבעל חיים מסויים. כשמגיע ראש עיר חדש שרוצה לכלוא ולהשמיד את כל ה"מוטאנטים" לדבריו, הם צריכים לשרוד בעיר מלאה מלכודות.



הקודם
רשימת הפרקים:


רוצה לפתוח חשבון חדש ללא פייסבוק ? הירשם בחינם

או
אימייל:


סיסמא:


 



© כל הזכויות שמורות ל-עיר הספרים | תקנון האתר | תוכן פוגעני/מפר זכויות יוצרים ? לחץ לדיווח!