התחברות לאתר


רשימת הפרקים:
1566 קוראים


פרק 7 - Pride And Prejudice
Lady C | פורסם לפני 10 חודשים
  



זה היה יום שישי אחר הצהריים. מצאתי את עצמי בתאטרון הקטן של תיכון מידטאון, הרגליים שלי מונחות על המושב בשורה שלפניי. מארי ג´יין היתה עסוקה בחזרות למחזה על הבמה,צוות השחקנים וההפקה מתרוצצים מסביבנו. החזרות היו בדרך כלל סגורות, אבל בגלל שמארי ג´יין היא הדמות הראשית הפעם, נתנו לחברים שלה להיכנס ולצפות. לא שתשומת ליבי היתה בכלל לכיוון הזה, מאחר והגשתי את החיבור שלי בפיזיקה רק כדי להתחיל אחד אחר.


"היא נראת דיי קטנה יחסית לבמה הענקית הזאת, נכון?" גוון ישבה לידי, ממוקדת בחברה היפה שלנו על הבמה. התאמצתי להסיט את מבטי מהמחברת והסתכלתי עליה. מארי ג´יין עמדה ליד שמיניסט שלא הכרתי, מה שבאמת גרם לה להראות נורא קטנה. "על מה המחזה שוב?"

הוצאתי את העט מבין שיניי, "הו, גאווה ודעה קדומה."

"באמת?" גוון שאלה, מקלפת את הלק האדום שהיה על ציפורניה, "אבל זה ספר."

התיישרתי במושבי, נותנת לעיניי לעבור אליה עכשיו, "אני חושבת שהמחזה מספר את הסיפור אבל בתקופה המודרנית.. או משהו כזה." מארי ג´יין הסבירה לי כמה פעמים את התהליך, אבל זה אף פעם לא באמת עניין אותי. כל מה שידעתי היה שהיא משחקת את אליזבת בנט בתקופה המודרנית.

"אה.." גוון הנהנה ואני צפיתי בה כשמבטה עבר אל דלתות הכניסה לאולם. השעה הייתה קצת אחרי ארבע אחר הצהריים, רק עוד חצי שעה לסיום החזרות. תכננו ערב מלא בג´אנק פוד וסרטי קומדיות ישנים אצלי בבית.


הנחתי את הספר שלי על המושב לידי. "את מחכה למישהו?" שאלתי. הכרתי את גוון סטייסי במשך שנים, והמבט על הפרצוף שלה סימן שהיא היתה דיי לחוצה לגבי משהו.

"לא, למה?" היא הנידה בראשה, שערה נופל על כתפייה ואני חייכה אלי. כיווצתי את עיניי אליה, תוהה מה היא מסתירה, כשלפתע המושב לידי חרק.

סובבתי את ראשי, רואה לא אחר מאשר את פיטר פרקר, מתיישב באי נוחות במושב לידי, התיק שלו על הרצפה, ועליו מונח הספר שלי. "היי, גוון" הוא חייך אליה.

"היי, פיט" היא חייכה אליו חזרה.


דחפתי את העט שלי חזרה בין שיניי, נותנת לפיטר מבט ריק לפני שהרמתי את הספר וחזרתי להתמקד במאמר שלי. הרגשתי את היד של פיטר מתחככת עם שלי כשהוא הוציא משהו מהתיק שלו. לא רציתי לעבור מושב ולהשאיר אותם ככה, אבל ידעתי שהשיחה ביניהם לא הולכת להיגמר בזמן הקרוב. "היא נראית נפלא שם למעלה," הוא הצביע בראשו על מארי ג´יין, "היא מגלמת את אליזבת דיי טוב, את לא חושבת?"

גוון הנהנה. "אמ-המ, אתה מתכנן לבוא להצגה?"

"לא אפספס את זה." פיטר ענה וצליל סגירה נשמע. הסטתי את מבטי כדי לראות מצלמה בידיו, מתעדת את החזרות.

לא חשבתי שהבמאי ירשה את זה, אבל שמרתי על זכות השתיקה שלי. "הו, הצטרפת לעיתון בית הספר, פיט?" גוון שאלה. אני השארתי את עיניי על הספר שלי, מנסה בכל כוחי להתעלם מהשיחה שלהם שהתקיימה מעל ראשי.

הרגשתי את פיטר מתיישר שוב במושבו, מקרב את הגוף שלו אליה עוד יותר. "כן, החל מאתמול זה באופן רשמי."

"זה נהדר!" גוון ענתה ואני גלגלתי את עיניי, אצבעותי מתופפות על הברך שלי. הם באמת היו חייבים לנהל שיחה שלמה בזמן שאני מנסה להתרכז?


לפתע, גוון נעמדה ומבטי הופנה אליה, רואה את פלאש עומד בפתח האולם. "לאן את הולכת?" שאלתי, קולי גבוה יותר משתכננתי. הוצאתי את העט מהפה שלי וחיכיתי לתשובה.

גוון הסתובבה חזרה אלי. "יש לי תוכניות." הכרתי את המבט הזה על פניה. "מה? עם פלאש?"

גוון נתנה לי הנהון קטן, מיישרת את החצאית הקצרה שלבשה. עיניי הופנו חזרה אל הילד שעמד בפתח האולם וחיכה לה. תחושת בחילה התעוררה בי. "חשבתי שלנו היו תוכניות."

"טוב, הנחתי שעכשיו תורי להבריז לך." בהיתי בה בהפתעה. "אני צוחקת, תרגעי. אני פשוט אפגוש אתכן מאוחר יותר, אוקיי?" היא כבר קפצה במעלה המדרגות , שולחת למארי ג´יין נפנוף להתראות לפני שהיא ויוג´ין ת´ומפסון נעלמו מאחורי הדלתות הגדולות. לא הספקתי אפילו להתחנן בפניה להישאר לפני שהיא נעלמה, משאירה אותי מאחור, לבד, עם פיטר פרקר.


נשארנו לשבת בשתיקה מביכה, צופים בחזרות על הבמה. ידעתי שלא היה לי סיכוי להתרכז ולהספיק לעבוד על המאמר שלי בכימיה עכשיו. הפלתי את רגליי מהמושג לפני, הספר מתנדנד על ברכיי והעט שלי התגלגל ונפל על הרצפה.

זזתי במהירות, אצבעותי מנסות להגיע לעט ואלו של פיטר עושות את אותו הדבר. קצות אצבעותינו נגעו באחרות, שנינו מתחמקים מהמגע במהירות. התיישרתי במושבי, פטר נותן לי את העט. "הנה" הוא אמר בחיוך.

"תודה" השבתי בפשטות.

"על מה את עובדת?" הוא שאל ואני הסתובבתי לכיוונו, תוהה למה הוא מנסה להיות חברותי. אחרי השיחה הקצרה שלנו במסדרון באותו היום הוא לא דיבר איתי או אפילו הסתכל לכיווני. חשבתי שהיה בינינו הסכם, הסכם מאוד ברור.

"כימיה." עניתי. "לא שזה אכפת לך?"

פיטר הנהן במהירות, עינייו מופנות חזרה אל הבמה. "נכון." הנחנו לשקט למלא את החלל סביבנו שוב. "אז, הארי סיפר לי שהוא עובר למידטאון. זה יהיה מעניין, נכון?"

הסתכלתי עליו שוב. "למה אתה בכלל מנסה ליצור פה שיחה, פרקר?" שאלתי, קולי חזק יותר משתכננתי. עינייו התרחבו, הבעה לא ברורה הייתה על פניו. "חשבתי שהיה לנו הסכם? אנחנו לא חברים, אוקיי? החלטנו על ההסכם הזה יחד, ואנחנו צריכים לכבד אותו יחד."


פיטר התיישר שוב, "אה, אני רק--"

אני כבר התחלתי לארוז את הספרים חזרה בתוך התיק שלי. "תראה, אני אהפוך את זה לפשוט בשבילך ואעבור מקום."

"פלורנס, בבקשה--" הוא התחיל.

אבל אני כבר לא הקשבתי ונעמדתי, "ותפסיק לדבר עלי עם הארי, אני יודעת שהוא לא יכול לשלוט בזה כי זה מי שהוא, אבל אני לא צריכה לשמוע עליך כל הזמן, מכל החברים שלי." העפתי את התיק שלי על הכתף וירדתי במדרגות כמה שורות לתוך שורה חדשה של כיסאות ריקים, מתיישבת באחד המושבים. עיניי נתקלו באלו של מארי ג´יין על הבמה, שנראתה מודאגת.

שקעתי בתוך המושב, ראשי מסתובב חזרה אל פיטר, אבל הוא כבר לא היה שם. 




- - - - - - -

פרק ארוך יחסית כי לא פרסמתי השבוע בכלל *^*

אני הולכת להקרנת בכורה של דדפול 2 עוד מעט תאחלו לי בהצלחה :)

פרק הבא מתחיל להיות מעניין (;

--

נ.ב תגידו איך האורך הזה של הפרק? אני מתלבטת עם לעשות פרקים ארוכים יותר במקום לחצות אותם לשניים.. כי אצלי כל שני פרקים שפירסמתי לפני זה הם בעצם פרק אחד אבל לא רציתי שהם יהיו ארוכים מידי אז פיצלתי אותם לשניים... האורך הזה בסדר או שעדיף לפצל? ♥




הירשם לאתר כדי להגיב

תגובות
ארטמיס/המוזה של החפירות/ציידת לנצח!
הוא מאוהב בה נכון
עודכן לפני 312 ימים
שאלות פופולריות כרגע בעיר הספרים[פרסום שאלה חדשה]

אני עוזבת את האתר.... סוג של...
נשאלה לפני 8 שעות ע"י Ouni (כרגע יש 3 תשובות)

שיטטטט
נשאלה לפני 8 שעות ע"י Ouni (כרגע יש תשובה אחת)

סיפורים נוספים
The Weight of The World 。 פיטר פרקר 。 תקציר: ❝ when you can do the things that I can but you don´t and then the bad things happen, they happen because of you ❞ 。。。 תקציר: 。。。 עבודה בעיניים תקציר: . פיקצרים לפרסי ג´קסון, כל מה שלא סופר תקציר: כל מיני פיקצרים חיות מחמד| מ.ת תקציר: בספר השתיקה שהרסה אותי llנועהll תקציר: חתיכת סיפור, מוטב שתקראו (: פנימיית ערפדים מ.ת תקציר: נאמ זה ישן אבל רציתי להחזיר עוד תחרות כתיבה || אבלין תקציר: בבקשה תירשמו אני נואשת ניסוי הפנימייה- מ.ת. תקציר: תם ילדים בגילאי 15-17, לכולכם יש בעיות. הבעיות האלה יכולות להיות טראומות, הן יכולות להיות עבר רע, הן יכולות להיות חיי פשע או מה שלא תרצו, ובנוסף לכול אחד מכם יש כוח. לא משהוא חזק מדי או מועיל מידי. הפנימייה שאתם נמצאים בה נותנת לכם מקום בו אתם מקבלים הזדמ יציאה מהקופסה תקציר: סיפור אמיתי. הסיפור הוא על חברה שלי ואיך היא יוצאת לאט לאט מהארון ואיך הכל מתחיל מילד אחד מעצבן תשאלו את קוזמו ^^ תקציר: אתם שואלים אני עונה חה חה החברה שאין לי... תקציר: מתח. היי קוראים לי אלי ואני בת 16 ואין לי ח..חבר..חברים ס..ס...סליחה אני קצת מ..מ...מגמגמת ואני אספר לכם ל...למה אין לי ח...ח...חברים... מורדים תקציר: כולם מפחדים ממנו, מלורד היקום. ילדות עד גיל שנה הן הקורבנות העיקריים. אם הוא תפס אותה הפעם הבאה שהוריה יראו אותה זה כשהיא תירה להם בראש כמה שנים אחרי. ילדת שלום 3: ילדי מוות תקציר: המלחמה מעולם לא היתה יותר מחוכמת, ועכשיו הגיע הזמן לקרב קלפי מלחמה מ.ת תקציר: זה מבוסס על סיפור שלי באינסטגרם אבל אפשר להבין בלי אנים האבודה מ.ת עם רומי (Hermi) תקציר: אנים, עיר קסומה יפהפייה, היא עיר מאוד מיוחדת. חלק מהאנשים הגרים בה יכולים לשנות את צורתם לבעל חיים מסויים. כשמגיע ראש עיר חדש שרוצה לכלוא ולהשמיד את כל ה"מוטאנטים" לדבריו, הם צריכים לשרוד בעיר מלאה מלכודות.



הקודם
רשימת הפרקים:


רוצה לפתוח חשבון חדש ללא פייסבוק ? הירשם בחינם

או
אימייל:


סיסמא:


 



© כל הזכויות שמורות ל-עיר הספרים | תקנון האתר | תוכן פוגעני/מפר זכויות יוצרים ? לחץ לדיווח!