התחברות לאתר


רשימת הפרקים:
52997 קוראים


פרק 3 - -2
ה.א רולינג ריירדן | פורסם לפני 43 חודשים
  





2



כשהתעוררתי, הראש הסתחרר. ניערתי את ראשי. קמתי על הרגליים שלי והשפלתי מבט. לבשתי חצאית. מה זה אמור להביע..? כשהרמתי מבט הזדעזעתי. הכל נראה.. גדול יותר. הדאגה חלחלה אל ליבי. מה אמרה זאתי...? ניסיתי לחשוב חזק. היא אמרה.. על להפוך לבת.. רק רציתי סקס.. מה לעזאזל קורה פה? הראש שלי התפוצץ מכאבים. לפתע הזדקפתי. לא העזתי להשפיל מבט, אבל שלחתי יד לחזה שלי. כשהרגשתי את הגבעות שלי, נבהלתי רשמית. חשבתי על לצרוח, ואז הבנתי את הדבר הכי גרוע - אני כבר חושב כמו בת. הורדתי במהירות את החצאית ואת הלבנים. התייצבתי מול המראה בחדר שלי, מפוחד. כשהבטתי בפניי, הזדעזעתי. הזיפים הקצרים שהיו לי נעלמו, ואת מקומם תפס מבנה פנים נאה של בחורה בת 16. צבטתי את עצמי פעם אחת, ואז עוד פעם. לא התעוררתי. עיניי היו גדולות וגבותיי היו מסודרות. עגילי חישוק קישטו את האוזניים שלי, מה שמעולם לא היה לי, והיו לי שתי גבעות מעולות, כשסקרתי אותן. "לפחות הציצי טוב.." מלמלתי. השפלתי מבטי. לא היה לי.. הוא נעלם. יש לי רק גבעה חלקה למטה. אני בחורה. רשמית. עדיין המום, החזרתי את הלבנים והחצאית למקומן על גופי וירדתי למטה. "אמא?" קראתי. "כן?" נשמעה קריאה בחזרה. אישה שאני לא מכיר צצה משום מקום. היא הייתה נראית כמו עקרת בית מהסרטים. בהתחלה לא זיהיתי את אמא שלי. סינר עטף את מותניה הרחבות, ושיערה היה אסוף בקוקו גבוה ורפוי. כפפות גומי עטו את ידיה, והכפפות היו מכוסות בחומר נוזלי ודביק. "אני בדיוק עושה ללין טיפול כינים. את צריכה משהו?" נרעדתי לשמוע את אמא מתייחסת אליי כאל נקבה ולא כאל זכר. "איפה ליסה?" שאלתי. "איפה מי?" הרימה גבה. "לא משנה.." סתרתי את דבריי. "ג´וי הודיעה שהיא באה היום. סיימת להכין שיעורים?" שאלה אמא. "ג´וי? איזו?" שאלתי, מבולבל. "ג´וי ביטון, אתן חברות מגיל 8.." ניסתה לרענן את זיכרוני. צלצול נשמע בדלת. "זו בטח היא. תפתחי לה?" הציעה לי אמא. הנהנתי בעודי מסוחרר מהחדשות. ג´וי? ג´וי ואני חברות? אה סליחה - חברים? לא מאמין. התהלכתי לעבר הדלת, בחילה מתפתחת בבטני. פתחתי את הדלת. והנה היא, ג´וי ביטון, שונה לחלוטין ממה שאני רגיל. שיערה החום היה ארוך מהרגיל, ועיניה היו ירוקות. לראשונה שמתי לב לחזה שלה, ולחזייה שלה. הקימורים בגופה היו עגולים, וחיוכה היה רחב. מעולם לא הקדשתי להביט בה. למעשה היא הייתה נראית די טוב (אבל שלא תעזו להגיד לה שאמרתי את זה. היא בחיים לא תשכח לי את זה!). לפניי שהספקתי להגיב, התנפלה עליי בחיבוק גדול. "התגעגעתי!" צווחה בהתרגשות. חייכתי במבוכה וכרכתי את ידיי הנשיות סביבה. "היי!" ניסיתי להגיד בטון עליז אבל יצא לי טון חושש. היא, מצידה, לא שמה לב. "יש לי כל כך הרבה על מה לדבר איתך!" אמרה בשמחה ועלינו במדרגות לחדר שלי. היא התנהגה כאילו היא גרה בבית, ידעה בדיוק איפה לפנות במסדרון ואיפה החדר שלי ממוקם. היא נכנסה לחדרי ונשכבה על המיטה כאילו היה רכושה הפרטי. התיישבתי לידה באי נוחות, מובך קצת מזה שהבת שאני הכי שונא ומזלזל בה שוכבת על המיטה שלי. נשמע אירוני, הרי, אם הייתי בן, הייתי לוקח אותה לסיבוב, אבל אני לא.. לא יכול. פשוט לא יכול לעשות את זה עם ג´וי. "לא פיספסת משהו בבית הספר." אמרה. "כרגיל, ארנון וטום עשו את הפעילויות השוביניסטיות שלהן, הטרידו ילדות, כאלו חארות." היי! אלו החברים שלי! "באמת?" שאלתי ונשכבתי על אמות ידיי לידה. היא הנהנה. "הם לא כאלו נוראיים." ניסיתי לשכנע אותה, אבל היא בהתה בי כאילו אני דג על מאדים שעושה רכבת הרים. הא, חרוז. "תגידי לי מה את צוחקת עליי?" שאלה ברצינות. "את לא זוכרת מה הם עשו לך לפניי חודשיים?" נדתי בראשי לשלילה ופניי עטו מסכת תמימות. היא גלגלה עיניים. "כדור הארץ לעומר? מותק, את לא זוכרת שהם הפליקו לך על התחת?! מה עובר עלייך היום?" החמצתי את פניי. מבפנים רציתי לצחוק, אבל התאפקתי. "טוב, אני לא יכולה יותר עם החולצה הזאת. היא מזכירה לי יותר מידי את התאונה שנה שעברה." נאלצתי להתרפק על המיטה לידה. "מה הייתה התאונה?" התמתחתי. "אני באמת צריכה להזכיר לך?" שאלה אותי ג´וי. משכתי בכתפיי. "את רוצה לדבר על זה?" שאלתי והנחתי יד על כתפה במחווה ידידותית. "את יודעת שאני לא אוהבת לדבר על זה. בכל מקרה, שבוע הבא מתקרב יום האזכרה של אבא שלי. תבואי איתי?" ביקשה ג´וי. לא ידעתי מה לומר. מלמלתי תשובה צולעת. "אממ. ב-בטח.. אני פה.." היא חייכה וחיבקה אותי. "תודה מומי. את ממש חשובה לי." הנחתי את ראשי על כתפה. תחושת אמפתיה חלחלה לחזה שלי. אבי עזב את הבית כשהייתי בן 10, הוא היה שותה כל שני וחמישי, והיה מכה פעם או פעמיים את אמא שלי ולעתים רחוקות מאוד אותי. כשאבא הבין את הסבל שגרם לאנשים שאהב, נסע למכון גמילה ומעולם לא חזר. שש שנים עברו, ועוד מעט שבע. הוא עזב יום אחריי יום הולדת עשר שלי. למרות שהוא היה אדיוט, אני מתגעגע אליו. טוב נו, אבל בואו נחזור לסיפור. אחריי החיבוק היא פשטה את החולצה והייתה בחזייה. היא ניגשה לארון שמול מיטתי והתחילה לפשפש בבגדיי. כל מה שהצלחתי לעשות זה לבהות בחזה שלה. הכרחתי את עצמי להזיז מבט כשקלטה שאני בוהה בחזייה שלה. "מה?" שאלה והשפילה מבט. מעולם לא שמתי לב לגופה החטוב. "סתם.. איפה קנית את החזייה?" שאלתי. פיו. הצלחתי לצאת מזה בשלום. היא לבשה את החולצה שלקחה מארוני והמשיכה להתקדם לעברי. "ויקטוריה סיקרט. את לא זוכרת שקנינו את זה ביחד?" צחקה. חייכתי והנהנתי, ללא שמץ של רעיון על מה היא מדברת. "את יודעת, את החברה האחות שלי. את החברה הכי אמיתית. אני יודעת שבחיים לא תבגדי בי ותתקעי לי סכין בגב." אמרה. "לגמרי." אמרתי. "כנ´´ל." הוספתי כדי שלא תיעלב. לבנות יש לב כזה שברירי לפעמים. "טוב, אני צריכה ללכת, אבל מחר נלך לגלידה?" שאלה והניחה את התיק על כתפה. הנהנתי. "בטח."


~


סליחה שיצא קצת ארוך, אבל זה פרק תודה על שהשארתי לי מנוי ♥






הירשם לאתר כדי להגיב

תגובות
יהלי♥
מושלםםםםם!!!
עודכן לפני 1077 ימים
שאלות פופולריות כרגע בעיר הספרים[פרסום שאלה חדשה]

מי שהכיר את סירופ שוקולד תיכנסו
נשאלה לפני 23 ימים ע"י ♥יערה♥ I לא פעילה יותר I אדיוס אמיגוס (כרגע יש 7 תשובות)

האמת, חיבבתי את האתר הזה מאוד 😊
נשאלה לפני 3 ימים ע"י ✧⁩ ⁦(◍•ᴗ•◍)✧ (כרגע יש 6 תשובות)

סיפורים נוספים
מתמטיקה בין הסדינים (13+) || ה.א רולינג ריירדן תקציר: הסטוץ הזה לא יהיה חד פעמי.. המדריך המלא של גוף האישה - הספר המקורי! תקציר: בנות, האם אי פעם רציתן לדעת משהו על הגוף שלכן והתביישתן לשאול? פה זה ה-מקום! הקושי בלהיות בת ♥ המתנה של אפי || ה.א רולינג ריירדן תקציר: מה קורה כאשר נער שוביניסטי בן 16 הופך לבת? השטן במכנסי חאקי || ה.א רולינג ריירדן תקציר: לפעמים הפיתויים הכי אסורים הם הכי שווים.. מושחתים תקציר: . הרגעים האלה תקציר: אתם מכירים את זה שאתם מרגישים אכזבה, שימחה או עצב אבל אף אחד לא מבין אתכם? שאפילו שהדברים לא כל כך נוראים אתם צריכים חיבוק? אתם מוזמנים גם אתם לכתוב על זה כאן ולחלוק. ניסוי הפנימייה- מ.ת. תקציר: תם ילדים בגילאי 15-17, לכולכם יש בעיות. הבעיות האלה יכולות להיות טראומות, הן יכולות להיות עבר רע, הן יכולות להיות חיי פשע או מה שלא תרצו, ובנוסף לכול אחד מכם יש כוח. לא משהוא חזק מדי או מועיל מידי. הפנימייה שאתם נמצאים בה נותנת לכם מקום בו אתם מקבלים הזדמ חיות מחמד| מ.ת תקציר: בספר אני תקציר: הספר מספר על ילדה ושמה ליאור היא עוברת הרבה חוויות אהבות ואכזבות כל זאת ועוד יסופר בספר❤ ילדי רחוב מ.ת תקציר: כנסו אהבה איטלקית|פאנפיק על ברטאו|תוצאה של הטימטום שלי תקציר: תוצאה של הטמטום שלי! משפחת שומו עונה 4 תקציר: שנה חלפה מאז שמשפחת שומו הרגה את ציפי ומירגן, עכשיו תשכחו מכל מה ידעתם על הסדרה כי עונה 4 הולכת להיות טרוף תאומות מרוחקות תקציר: היוש! קוראים לי יוני יש לי אחות תאומה בשם יולי וזה קצת מסובך יולי מקובלת רצח ואני אני סתם אני ויולי בקשר טוב אחיות טובות אד לא מזמן שהגענו לכיתה ו מ.ת מחנה קיץ לשירה|😍😍😍 תקציר: שלוש מנוים ומתחילים משחק המעלית תקציר: המ.ת הוא על ילדים ששיחקו את משחק המעלית. משחק המעלית הוא הוא משחק שמשחקים בו בבניין בין 10 קומות שבו צריך ללחוץ על הכפתורים של המעלית סדר מסויים באיזהשהו שלב במשחק נכנסת למעלית נערה מהגיהנום אסור לדבר איתה כי אם כן אס היא תמשוך אותך למימד אחר במ.ת שיחקתם התחלה חדשה תקציר: ליאור ורוני הם אחים, אחרי תאונה מצערת הם מוצאים את עצמם בבית החולים חסרי כל זיכרון מה קרה להם? ומי זאת לעזעזל משפחת אבני?...האם ליאור ורוני יצליחו להתחיל מחדש? והאם זיכרונותיהם בכלל ישובו מתישהו או שאבדו לנצח ספר הטמטום הגדול.~;~אל תיכנסו,זה מדבק. תקציר: ומדבר.חהחהחהחה תיאוריות מקוריות על סדרות וסרטים תקציר: תיאוריות מקוריות שלי על סדרות וסרטים שראיתי.



הקודם
רשימת הפרקים:


רוצה לפתוח חשבון חדש ללא פייסבוק ? הירשם בחינם

או
אימייל:


סיסמא:


 



© כל הזכויות שמורות ל-עיר הספרים | תקנון האתר | תוכן פוגעני/מפר זכויות יוצרים ? לחץ לדיווח!