התחברות לאתר


רשימת הפרקים:
255 קוראים


yuki no mahou- הקסם של יוקי - הפרק הראשון
yuki san | פורסם לפני 3 חודשים
  


השמש החלה לזרוח לאיטה ואני התעוררתי אל יום חדש ומפתיע.

לפני שאתחיל לספר לכם את הסיפור שלי, כדאי שאציג את עצמי:

שמי יוקי, אני בת 14, חובבת אומנויות לחימה, ציור ובישול. אני גרה בבית שלי עם אמא ואבא שלי והחיים שלי הם רגילים כמו של כל אחד אחר. אני הולכת לבית ספר, מדברת עם חברות, הכל תמיד רגיל, טוב כמעט תמיד...

כל ההרפתקה שלי התחילה מאותו יום- קמתי בבוקר כרגיל והתחלתי להתכונן לבית הספר.

ירדתי למטה לארוחת בוקר וישבתי שם עם אמא שלי, עד שהגיע הזמן שלי לצאת לבית ספר.

אמא שלי תמיד מכינה את הארוחות בבית ולדעתי, היא הבשלנית הכי טובה בעולם!

"אוקיי אמא, אני יוצאת, להתראות".

"להתראות מתוקה שלי, יום נעים".

נפרדתי מאמא שלי ויצאתי לבית הספר. כשהגעתי לשער ראיתי את איז ומיד רצתי לחבק אותה.

כדאי שאציין: איז זה קיצור של איזבלה והיא החברה הכי טובה שלי, היא יכולה להיות קצת מפוזרת ומגושמת לפעמים, אבל היא תמיד עוזרת ומקשיבה לי כשצריך והיא החברה הכי טובה שאפשר לבקש.

"עוד יום לימודים משעמם להחריד מתחיל, נכון יוקי?"

"ככה זה נראה, אני מקווה רק שהזמן יעבור מהר..."

*צלצול*

הנה עוד עובדה קטנה שכדאי שתדעו עליי: לי ולאיז יש מנהג להיגרר לשיחות עמוקות ובגלל זה תמיד לאחר לכיתה, מה שגורם למורה שלנו להתעצבן עלינו באופן קבוע.

"אוי לא, זה הצלצול, קדימה יוקי אנחנו חייבות לזוזאו שנאחר!"

"כן, אם נאחר שוב, המורה לא תאהב את זה".

נכנסנו לכיתה ולא היה שם עדיין אף אחד. בפעם הראשונה בחיינו, אני ואיז הגענו בזמן.

"עשינו את זה יוקי, הספקנו להגיע לכיתה".

המורה ושאר התלמידים נכנסו והשיעור התחיל.

"ובכן תלמידים שבו בבקשה, אני רוצה להתחיל את השיעור".

אני לא ממש זוכרת מה למדנו באותו שיעור, אבל אני כן זוכרת שהיה משעמם מאוד ובאיזשהו שלב, נרדמתי על הכיסא. התעוררתי כאשר היה צלצול והמורה הכריזה שהגיע הזמן לצאת להפסקה.

*צלצול*

"ובכן תלמידים, נגמר השיעור, אתם רשאים לצאת להפסקה".

כשיצאנו להפסקה, אני ואיז התיישבנו על הדשא ואכלנו את ארוחת הצהריים יחד, בזמן שילדים אחרים היו עסוקים במשחק כדורגל.

"תודה לאל שנגמר השיעור לא יוקי? אני חושבת שכמעט נרדמתי שם!"

"תגידי תודה איז, אני באמת נרדמתי".

"אבל נשאר רק עוד שיעור אחד ואז הולכים הביתה".

"רק מלחשוב על זה אין לי סבלנות איז".


*צלצול לסוף היום*

"את באה הביתה יוקי?"

"מצטערת איז, יש לי שיעור קארטה קודם, אבל אני אדבר איתך אחר כך".

"אוקיי יוקי, אתקשר אלייך בערב, ביי".

"ביי איז".


הלכתי לי לדרכי עד שהגעתי לבית מספר 11 ברחוב, הבית של אדון יושי סוגינו, או כמו שאני קוראת לו, יושי סנסיי.

יושי סנסיי הוא המורה שלי לקארטה, אני לומדת אצלו כבר 8 שנים והוא המורה הכי טוב (וקשוח) שיש. הוא תמיד עוזר לי להשתפר אבל אף פעם לא מתבייש להעיר לי כשהביצועים שלי לא משהו, בקיצור, הוא קשוח, אבל הוגן.

דפקתי על הדלת, נכנסתי פנימה והשיעור התחיל.

התחלתי להילחם כמו משוגעת ונתתי אגרופים חזקים כל כך לשק האגרוף שחשבתי שהידיים שלי ינשרו.

אחרי החימום מול שק האגרוף, התחלתי להתאמן מול יושי סנסיי, אבל זה לא היה קל...

לא משנה מה ניסיתי לעשות הוא תמיד חסם אותי!

"תתאמצי עוד יוקי, אני יודע שאת יכולה, אבל את לא מנסה מספיק".

התחלתי לנסות לנתח את התנועות שלו וברגע שמצאתי פרצה בהגנה, שלחתי את האגרוף הכי חזק שאני יכולה. סנסיי מעד אחורה, אך על פניו היה חיוך מרוצה.

השעון הראה לפתע את השעה 20:00 , מה שאומר שהשיעור נגמר והגיע הזמן שלי ללכת הביתה.

לקחתי את התיק שלי, נפרדתי מישי סנסיי ויצאתי לדרכי.


בדרך הביתה חשבתי על איז ובדקתי את הטלפון שלי. הסוללה הייתה עדיין מלאה כך שיכולתי להתקשר אליה ברגע שאגיע הביתה, עד שפתאום הבחנתי במשהו מוזר.

צליל חזק של דפיקות בקרקע, כמו של ריצה, זה היה נשמע כאילו עורכים ברחוב מרתון ריצה, ואז, ראיתי אותו.

נער בן גילי, לבוש בגדי מסע בלויים ושכמיה מכסה אותו, חלף במהירות במרחק מה מולי, לעבר סמטה חשוכה ופחד מובהק נראה בפניו.

לא הבנתי ממה הוא מפחד עד שראיתי: יצור נוסף עבר שם, רודף אחרי הנער, העיניים שלו היו קרות ואפלות, ממש מרושעות ונדפה ממנו הילה של רוע. דבר אחד היה בטוח: היצור הזה לא אנושי!


רציתי לרוץ משם בכל כוחי. רציתי להסתובב ולרוץ לבית הבטוח שלי, יחד עם ההורים שלי, אבל משהו משך אותי ולפני ששמתי לב, התחלתי לעקוב אחרי הנער והיצור לסמטה החשוכה בשביל לראות מה קורה.

היצור פתאום פתח את פיו ודיבר וכפי שחשבתי, הקול שלו היה קל ואפל כמו עיניו.

"אין לך יותר לאן לברוח, תולע קטן."

"לא תוכלו להתחמק לעוד הרבה זמן, עוד יגלו אתכם".

"מי יגלה אותנו, אם אתה לא תהיה שם כדי לפתוח את הפה הגדול שלך ולספר?"

"אם לא אני אהיה שם, מישהו אחר, מישהו בטוח יגלה אתכם ויודיע לכל הקהילה, התוכנית שלכם תיכשל, לא תצליחו להשלים את המזימה שלכם".

"נראה שאתה יודע ממש לחזות את העתיד תולע קטן, נראה אם תוכל לחזות מה אעשה לך עכשיו".

"אני מזהיר אותך..."

"מזהיר אותי ממה? אף אחד לא פה כדי לעזור לך".


לפני שהספקתי לתכנן תוכנית פעולה, הגוף שלי זז מעצמו. נעמדתי מול היצור והצהרתי דברים מאוד מוזרים, ברוב טיפשותי.

"דווקא יש מישהו שיציל אותו!"

היצור הסתכל עליי לרגע במבט מרושע, בחן אותי היטב בעיניו בקרות, הסתכל עמוק לתוך עיניי אז, הסתכל עליי במבט מופתע והמום.

ניצלתי את חוסר הריכוז הרגעי שלו בשביל להסתער בבעיטה לכיוונו. נתתי את כל מה שיש לי בבעיטה הזאת, אבל זה לא עבד.

היצור התחמק ממני ברגע האחרון ולאחר מכן נעמד מעליי, או יותר נכון, ריחף מעליי.

היצור התחיל לרחף באוויר מעליי והסתכל עליי במבט המרושע שלו.

"העיניים שלך, הכוח שאני מרגיש ממך, חשבתי שכולכם הושמדתם לפני 13 שנה..."

לא הבנתי על מה הוא מדבר, אבל ידעתי שזה לא יכול להיות טוב. התחלתי להרגיש בחילה ופחד שזורם בי. הרגשתי שאני לא מסוגלת עוד.

"לא ייתכן שנשארת בחיים, אבל אין דבר, עכשיו אסיים את העבודה".

לפתע פתאום, הרגשתי אומץ שוטף אותי ונעמדתי.

הסתכלתי בעיניים הקרות של היצור וחשבתי לעצמי רק דבר אחד: אין מצב שאתן לו להביס אותי!

ניסיתי לכווץ את היד שלי לאגרוף הכי גדול שלי ופתאום התחלתי לזהור. ממש התחלתי לזהור.

היצור התחיל לזהור בעצמו באור כתום משונה והיה נראה שמשהו מטורף הולך לקרות.

נתתי לאור שבקע ממני להציף אותי, עוד ועוד, עד שהוא שטף את כולי וגרם ליצור להיעלם.


לא הבנתי מה קרה, אבל לא היה לי אכפת, רצתי מיד אל הנער בשביל לבדוק מה שלומו.

"אתה בסדר? לא נפגעת, נכון?"

הוא לא אמר שום דבר. רק הסתכל עליי במבט מופתע, לאחר מכן הוא פתח שער כלשהו, תפס את זרועי וגרר אותי איתו.

נחתנו ליד מבנה ענקי ומוזר, מלא באפלה ובמסתוריות, אך גם במשהו מדהים אחר שלא הבנתי.

לפתע הנער כרע מולי ברך, לא הבנתי מדוע עשה זאת, עד שהתחיל לדבר.

"לכבוד הוא לי לפגוש אותך, הוד מלכותך".

לא היה לי שמץ של מושג על מה הוא מדבר והרגשתי מופתעת והמומה יותר מתמיד.

אם כל מה שקרה כמה דקות קודם היה נראה לי מטורף, זה היה עוד כלום לעומת מה שעמד לפניי בעתיד. ההרפתקה האמיתית שלי רק התחילה...











תגיבו אם אהבתם ואשמח לשמוע את דעתכם.

ייתכן והספר יתפרסם בקרוב באתר נוסף, יחד עם ציורים.






הירשם לאתר כדי להגיב

3 תגובות
blue^^
זה ממש מדהים!!!!
עודכן לפני 2 ימים
yuki san
תודה רבה. משמח לשמוע, עבדתי על זה ממש קשה. בקרוב תתפרסם גרסת מנגה, נקווה שתאהבי😊😊😊😊😊😊😊
עודכן לפני 101 ימים
פנינוש
וואו זה ספר מושלם
עודכן לפני 101 ימים
שאלות פופולריות כרגע בעיר הספרים[פרסום שאלה חדשה]

אני ארצח את בר.
נשאלה לפני 2 ימים ע"י 🥒Pickle🥒 (כרגע יש 10 תשובות)

פתחתי ספר על ברטאו
נשאלה לפני 12 שעות ע"י שמאלה (כרגע יש תשובה אחת)


סיפורים נוספים
חיות מחמד| מ.ת תקציר: בספר הרגעים האלה תקציר: אתם מכירים את זה שאתם מרגישים אכזבה, שימחה או עצב אבל אף אחד לא מבין אתכם? שאפילו שהדברים לא כל כך נוראים אתם צריכים חיבוק? אתם מוזמנים גם אתם לכתוב על זה כאן ולחלוק.
- פרסומת -

תיכון המיפלצות- מ.ת.א (חדשש עוד פעםם) תקציר: ביצפר למפלצות... לא כמו שזה נראה (מ.ת) תקציר: ברוכים הבאים לבית הספר הממלכתי ´´קינגסלי´´,אשר ממוקם בצפון Wonderland. אתם תלמידים שנה א´. אתם לא נערים ונערות רגילים...או שאתם בני אלים,או בעלי כוחות מסוימים,או שאתם פשוט נורמיים ממש עשירים שנולדו ב-Wonderland. המשך בפנים יציאה מהקופסה תקציר: סיפור אמיתי. הסיפור הוא על חברה שלי ואיך היא יוצאת לאט לאט מהארון ואיך הכל מתחיל מילד אחד מעצבן Living upside down 2/ פרסבת´ תקציר: החיים מתהפכים שוב ושוב, והאלים ממשיכים לשחק עם הבובות הקטנות שלהם, השאלה היא, מה אפרודיטה עשתה עכשיו? ילדה מיוחדת תקציר: ילדה עם כוחות מיוחדים ביקום רגיל אנים האבודה מ.ת עם רומי (Hermi) תקציר: אנים, עיר קסומה יפהפייה, היא עיר מאוד מיוחדת. חלק מהאנשים הגרים בה יכולים לשנות את צורתם לבעל חיים מסויים. כשמגיע ראש עיר חדש שרוצה לכלוא ולהשמיד את כל ה"מוטאנטים" לדבריו, הם צריכים לשרוד בעיר מלאה מלכודות. זיכרון ישן תקציר: שתי ילדות, שתי עולמות וזיכרון ישן מפעם שיכול לשנות הכל! רוצים לדעת מה קרה? תקראו ותגלו! פנימיית ערפדים מ.ת תקציר: נאמ זה ישן אבל רציתי להחזיר אהבה איטלקית|פאנפיק על ברטאו|תוצאה של הטימטום שלי תקציר: תוצאה של הטמטום שלי! עבודה בעיניים תקציר: . כוח, זמן ובעיות תקציר: לפיבי יש כוח, כוח שהיא לא יכולה לשלוט בו. יש לה שתי אפשרויות: להגן על הכוח או להשמיד אותו, ובשתי האופציות היא נפגעת: אם תשמיד אותו, תהיה כמו ריקה, חלולה, ואם תגן עליו, ירדפו אחריה במטרה לקחת את כוחה. אז היא בוחרת באופציה שלא הייתה קיימת קודם: להשתמש בו כד הנוקמים החדשים מ.ת/ התחלה מחדש תקציר: מתחשק לי להחזיר את המ.ת הזה







רוצה לפתוח חשבון חדש ללא פייסבוק ? הירשם בחינם

או
אימייל:


סיסמא:


 



© כל הזכויות שמורות ל-עיר הספרים | תקנון האתר | תוכן פוגעני/מפר זכויות יוצרים ? לחץ לדיווח!