התחברות לאתר


רשימת הפרקים:
149 קוראים


יהודייה מסריחה - הפרק הראשון
rainbows&blood | פורסם לפני 26 ימים
  


 רציתי להגיד כמה דברים לפני שתקראו את הספר הזה.

קודם כל תודה רבה שנכנסתם והתעניינתם לגבי ספר זה.

רצוי שמי שמתחת לגיל 15 לא יקרא את זה: בספר יש מילים גסות ותיאורים לא בדיוק,חינוכיים. 

וסיפור זה הוא לא הסיפור שלי ולא סיפור אמיתי, אך אני מאמינה שחלק מהחוויות שבספר אנשים יכולים להזדהות.




היי

שמי אלי (קיצור של אליס, כן כן, זאתי מארץ הפלאות) 

נקראתי על ידי דמות מטופשת של מישהי שאם תשאלו אותי, מעופפת וסתומה.

אני נערה בת 16, בכיתה י, יהודייה.

לפני כמה ימים עזבתי את הארץ ועברתי לגור באמריקה.

אני מתחילה היום את היום הראשון שלי בתיכון חדש ואת האמת שאני לא לחוצה, אך קצת חוששת.

אני ילדה רגילה כמו כולם, היו לי בישראל הרבה חברים, היה לי חבר, הייתה לי עבודה והייתי מאוד טובה בלימודים.

אני באה לתיכון (ואולי תחשבו שאני קצת עפה על עצמי) בציפייה שיתייחסו אליי שווה, שיכבדו את מה שאני מאמינה בו וכמובן שלא יזלזלו בי, כנערה או כיהודייה.


והנה אני

בדרכי אל הבית ספר החדש, אבא מסיע אותי אל הבית ספר וכרגיל דוחף את האף שלו יותר ממה שאבא רגיל צריך.

"אלי, רציתי לאחל לך בהצלחה ואני רוצה שתזכרי שברגע שאת נכנסת לדלתות האלו, אמא איתך תמיד, גם אם את לא רואה אותה, היא תמיד תהיה איתך, בלב שלך, שומרת עלייך."

 "אבא, בבקשה אל תתחיל עם הנאומים האלו טוב?, אני לא רוצה להתחיל את היום הזה עם חיוך עקום ומאולץ"

"אני רק אומר, אני פשוט לא יודע אם את יודעת את זה..."

"אני יודעת, אבא, כי אתה תמיד חופר לי על זה!"

"בסדר, לא צריך להתעצבן, אוקיי?, אבל בכל מקרה שתדעי, אני פה תמיד"

(אמא שלי נפטרה לפני שנה, היא נאנסה ונרצחה על ידי הבוס שלה מהעבודה.

כמובן שהוא בכלא, במקום בו הוא צריך להיות).



"אני יודעת אבא!, אתה יכול פשוט לעזוב אותי קצת?, נמאס לי שכל הזמן אתה מדבר על אמא או מזכיר אותה בכל פאקינג משפט?!"

"את תדברי יפה אל אבא שלך!, שמעת?!"

"אתה יכול להוריד אותי פה, אני אלך מכאן ברגל כבר"

אבא עצר את המכונית והוריד אותי: "יום טוב אלי"

והחזרתי לו: "בהצלחה לך בלהיות אבא"

יצאתי מהמכונית וטרקתי את הדלת. אבא נסע.

המשכתי לכיוון הבית ספר ונכנסתי לדלתות בית הספר, כולם הסתכלו עליי כאילו אני חייזר שבא לאכול אותם. תתפלאו, זו רק אני.

הלכתי למזכירות (וכמובן דיברתי באנגלית), שאלתי איפה הכיתה שלי והמזכירה הובילה אותי לכיתה ומשם עזבה אותי להתמודד עם המצב המביך הזה לבד.

כמובן שכבר קיבלתי את המערכת שעות, לוח מבחנים ובחנים וכל שאר הדברים שתלמידים מקבלים בדרך כלל כשזה היום הראשון שלהם.

באתי להיכנס לכיתה ואז רץ איזה ילד ואומר לי(באנגלית כמובן)

"חכי חכי, אני אכנס איתך"

צחקקתי ואמרתי:" אין בעיה, רק תסדר את הנשימה קודם, שלא יחשבו שיש לך איזושהי בעיה חס וחלילה"

צחקנו שנינו ונכנסו לכיתה.

כל התלמידים כבר יושבים וישר איך שהדלת נפתחת כך גם העיניים של התלמידים.

אני לא יודעת להגיד לכם איך אני נראית, אני יכולה לנסות, אני מטר שישים ושלוש בערך, שיער ארוך שטני חלק,עיניים חומות, רזה, אפשר להגיד שלא "בירכו" אותי בשדיים ענקיים אבל כן בתחת גדול מהממוצע.

ואותו הילד? הוא היה עם שיער מתולתל בצבע חום כהה, עם גומות,עיניים ירוקות,  גבוה(אפשר להגיד מטר שבעים ותשע, שמונים) ואני מניחה שהיו לו קוביות אם זה משנה משהו.



נכנסו לכיתה וישר המורה:"הו, איזה תזמון מושלם, בדיוק תהינו איפה אתם"

כן אני בטוחה שכל הבנים התלהבו ששמעו שמגיעה ילדה חדשה לכיתה, ככה יש להם עוד תחת להסתכל עליו בכיתה. 

"שבו בבקשה, יש לכם שולחן ריק לשניכם מאחורה"

אני והמתולתל הלכנו לשבת מאחורה ובדרך אני שומעת את אחת הבנות אומרת לחברה שלה:" עם תחת כזה שתיזהר, שלא ישבר הכיסא, מסכן" וכמובן צוחקות, כי אין להן משהו יותר טוב לעשות מלהיות כלבות וקנאיות.

אני והמתולתל התיישבנו והוצאנו את הציוד.

בזמן שהוצאנו אני שומעת את הבנים מתלחששים:" ראית? סוף סוף כוסית בכיתה"

"היא נראית אחת שנותנת"

"ראית איזה תחת?"

אך לא כל הבנים בכיתה היו עם הורמונים בשמיים, היה שם אחד שפשוט ישב והאזין למוסיקה עם האוזניות של האייפון הפלצניות החדשות. 


"אני מבקשת שקט בכיתה!, תירגעו כולם. אני מבינה את ההתלהבות שבאים ילדים חדשים לכיתה אבל שמרו על פה סגור. בואו נעשה משחק היכרות קטן, רוצים?"

כמובן שכולן חייבות לדעת איך קוראים לחתיך עם העיניים הירוקות הגבוה והשרירי מה שמו.

ואיך אפשר שבלי כל ההערות ששאלה אחת פשוטה של כן או לא מביאה:

"כן, אני כבר מתחיל להכיר אותה שם למטה"

"בוודאי, אנחנו אוהבים משחקים"

"היא מוזמנת לבוא להכיר אותי במיטה"

ומשום מה, המורה שומעת רק כן, כאילו כל ההערות הקטנות והגסות האלו מעולם לא נשמעו.

כולנו קמנו ועמדנו במעגל וכל פעם מישהו היה צריך להגיד בתורו איך קוראים לו, מה החיה האהובה עליו ומשהו שחושב או חושבת שחשוב לדעת עליו.

ממש משחקים כמו בכיתה ו.

כולם דיברו ואמרו שמות, חיה אהובה ודברים "חשובים" שכולנו צריכים לדעת.

אני והפריטי בוי היינו אחרים ואז הגיע תורו לדבר:

"אני דן, חיה אהובה היא זאב ומשהו חשוב... אני באובססיה רצינית על הסדרה זאב צעיר אז... סתם משהו שתדעו"

כמובן, הוא ינסה להצחיק את הכיתה כדי להראות להם כמה הוא כריזמטי וחברותי.

ואז, הגיע תורי:

"שמי אלי, חיה אהובה, כלב ומשהו חשוב הוא שאני לא מאמריקה אלא מישראל, כמובן יהודייה"

מאותו הרגע, איך שיצאה לי המילה "יהודייה" המבטים, שינו צבע, אם זה היה מבטים של קנאה או על אזור מסוים בגוף שלי עכשיו אלו מבטי אכזבה.







הירשם לאתר כדי להגיב

3 תגובות
♚♥Princess Val♥♚
נדיר אחותי !
עודכן לפני 15 ימים
ככל הנראה אור
כע יהודים באמת לא משהו
עודכן לפני 22 ימים
locinda
פליז תגידי לי שאת לא באמת חושבת שאליס מארץ הפלאות היא מעופפת וסתומה
עודכן לפני 24 ימים
שאלות פופולריות כרגע בעיר הספרים[פרסום שאלה חדשה]

די זה הרס לי את כל הממוצע!
נשאלה לפני 2 ימים ע"י אוף איתכם נו (כרגע יש 7 תשובות)

היי
נשאלה לפני 3 ימים ע"י eran. (כרגע יש 4 תשובות)


סיפורים נוספים
גורדי השחקים / מ.ת.א תקציר: משחק תפקידים של בני נוער החיים במגדל גבוה עם 1000 קומות, ולא מודעים לעובדה שהכל יכול לקרות... אשמח אם תשתתפו קלפי מלחמה מ.ת תקציר: זה מבוסס על סיפור שלי באינסטגרם אבל אפשר להבין בלי מספריים ושלושה קווים | לינה תקציר: חמישה עשר. חמישה עשר קווים על היד היו כל מה שצריך בשביל להגיע למצב ´עומס קווים´ ולמות ממנו. אם הגעת לשלוש קווים התחלת להתבייש בעצמך, ובשבע אנשים התחילו להתאבד, בין אם זה ממבוכה, ובין אם הלב שלהם היה חלש מהרגיל. הקו השלישי של ברוק הגיע לא מזמן. חוקים חדשים | מ.ת.א תקציר: בפנים. חיות מחמד| מ.ת תקציר: בספר A magic World תקציר: דמיינו לכם עולם עם קסם.. דברים שלא ידענו מ.ת/.א תקציר: אין תקציר. אבל זה הולך להיות מעניין. תשאלו את וולדמורט! תקציר: בגלל שאף אחד לא עשה את זה, אני עושה את זה. רוכבי הדרקונים מ.ת.א תקציר: עולם בו יש בני אדם ודרקונים וקשר מיוחד אך יש יחידה לחיסולם של הקשר בין הדרקונים לבני האדם פרסי ג´קסון-ציורים תקציר: אתם תיראו ילדי האגדות מ.ת.א- מחודש תקציר: בפנים אקסקליבר 2 תקציר: בואו escape house תקציר: מה יקרה אם תיתקע בתוך בית שמלא מסתורין כוכבים של תקווה || Eleanor תקציר: מארי, בחורה נוקשה כאיתן, מכירה בבחור אשר מעיק לה בחייה, אך היא אינה מצליחה להיפטר ממנו. בסופו של דבר, הם נאלצים להכיר. אה נכון, ואותה בחורה חולה במחלת לב סופנית.



רשימת הפרקים:




רוצה לפתוח חשבון חדש ללא פייסבוק ? הירשם בחינם

או
אימייל:


סיסמא:


 



© כל הזכויות שמורות ל-עיר הספרים | תקנון האתר | עיר הציורים | עיר הלימודים | תוכן פוגעני/מפר זכויות יוצרים ? לחץ לדיווח!