התחברות לאתר


רשימת הפרקים:
77 קוראים


מי צריך לישון בכלל? - הפרק הראשון
I~Do~Not~Care | פורסם לפני 23 ימים
  


אני אגיד את זה עכשיו, אל תצפו לקריפיפסטות מפורסמות כמו ג´ף הרוצח או דברים כאלה, אני מעדיפה דברים מקוריים יותר.

אז כל מה שאני יכולה להגיד עכשיו זה... תכבו את האור ותהנו.


מציאות ואבדות

זה התחיל כבדיחה.

 אשתי ואני אירחנו הרבה מסיבות, ואם אי פעם ניקיתם אחרי מסיבה אתם תדעו שאנשים תמיד משאירים דברים מאחור, כובעים, מעילים, צעיפים ותיקים, הכל.

פעם אחת, מצאתי משקפי ראייה תקועים בין הכריות של הספה, והעדשות היו עבות, כאילו, ממש עבות. אני לא יודע איך הבעלים שלהם יצא מהדלת בלעדיהם, שלא לחשוב על לנסוע הביתה.

רוב הזמן יתקשרו אלינו ביום שלמחרת או בשבוע הבא, ורוב הזמן שיהיה משהו בסגנון של "היי, אז... לא ראיתי את המעיל שלי בזמן האחרון, יכול להיות שבמקרה השארתי אותו אצלך?". אבל לפעמים אף אחד אפילו לא חוזר אחר הדברים האבודים, וג´ני ואני, ג´ני זו אשתי, לא נתחיל להתקשר לכל מי שהיה במסיבה אם חסר להם משהו מכל מה שמצאנו. אז אנחנו פשוט זורקים את זה לתיבת עץ שיש לנו בארון, וזה נשאר שם עד שמישהו מחליט לחפש.

אז לא מזמן הייתה לנו מסיבת חורף, ומישהו השאיר את המכנסיים שלו פה. זה לא היה הסוג הזה של מסיבה אז הייתי די מופתע למצוא זוג מכנסיים לאחר מכן. אלא היו מכנסי שלג, הסוג הזה של מכנסיים שאתה אמור ללבוש מעל הבגדים שלך על מנת להשאיר אותם יבשים. הם היו מקופלים בפינה, הנחתי שמישהו פשוט הגיע בהם בשביל להשמר מהקור, והוריד אותם בגלל שהוא נכנס. בין החום של הבית והחום של האלכוהול הם כנראה שחכו אותם כשהם עזבו בסוף הלילה. ג´ני דפדפה בתמונות שהיו לה מהלילה, אך באף אחת מהתמונות לא נראה מישהו אשר לבש את המכנסיים האלו, אז לתוך התיבה הם נכנסו.

בזמן שג´ני הכניסה את המכנסיים לתיבה היא הגיבה "אם תחשוב על זה, אנחנו יכולים להלביש בן אדם שלם עם כל מה שיש פה!". צחקנו, אך למרות זאת חשבתי שהיא כנראה צודקת.

לאחר מכן החלטתי לחפור דרך התיבה, ואכן, בנוסף למכנסיים נמצאו גם חולצה מכופתרת, מספר מעילים, כמה כובעים, כפפות, זוג צעיפים ושני זוגות נעליים. 

כשג´ני לא הייתה בבית, תליתי את החולצה על מתלה, עליה את אחד המעילים, את הכפפות חיברתי לשרוולים ואת המכנסיים למטה, עטפתי את כל זה בצעיף. הוצאתי את כל זה למסדרון, זרקתי על זה איזה כובע וזוג נעליים מלמטה כדי לגרום לזה להראות כאילו מישהו באמת מתחבא בסוף המסדרון, בעיקר כאשר האורות כבויים.

שמעתי את הדלת נטרקת כאשר ג´ני חזרה הביתה, היא התחילה להגיד משהו אך במקום מילים, מה שיצא מפיה הייתה צרחה, יצאתי למסדרון, כמעט מתקפל מרוב צחוק בזמן שהיא רק עמדה ליד הדלת, בוהה בי עם היד על החזה שלה. הבגדים שלידי נעו קצת הצידה. "ממש מצחיק" היא אמרה "אתה כמעט גרמת לי להתקף לב".

"אני מצטער" עניתי, אבל צחקתי יותר מדי בשביל שהיא תאמין לי.

"תאמין לי אתה תהיה" היא אמרה ברצינות לפני שגם היא פרצה בצחוק לאחר ההלם הראשוני.

בכל זאת, גם אני חשבתי שזה היה ממש מצחיק עד הרגע בו קמתי באמצע הלילה בשביל ללכת לשירותים. הדלקתי את האור וצעקתי בקול כי ג´ני הזיזה את הבגדים כדי שיראו כאילו הם יושבים על האסלה, מחחדר השינה שמעתי צחוק ישנוני. "את יודעת מה קורה כשאת מפחידה מישהו שהוא בדרכו לשירותים?!" דרשתי.

"יש סמרטוטים מתחת לכיור, תנקה מה שאתה צריך" ג´ני ענתה.

"אדם פחות יותר יצטרך לנקות אחריו, לי יש שליטה עצמית" אמרתי לה.

"אז זה למה צעקת מספיק חזק בשביל להעיר אותי?" היא הקניטה.

לא אימתתי את זה עם תשובה. גם, לא הייתה לי אחת כזאת.

אז זה הפך לדבר, אני וג´ני נזיז את הבובה בכל רחבי הבית על מנת להפחיד אחד את השני, ואחר זמן-מה זה כבר לא היה בשביל להפחיד. קראנו לו אלברט, ואחרי כמה שבועות הוא ממש הפך לחלק מהבית.

הצבנו אותו במטבח, בחדר האוכל, בכל מקום. יום אחד חזרתי הביתה בשביל למצוא את הבגדים שמוטים על הכיסא שלי מול הטלוויזיה עם אחת הבירות שלי בכפפה שלו, פשוט לקחתי עוד בירה והתיישבתי על הספה. ג´ני הגיעה מאוחר יותר ושאלה "אתה לא מתכוון להזיז אותו?" "הוא היה כאן קודם" משכתי בכתפיי.

"אתה מטורף" ג´ני אמרה בזמן שהיא לקחה את הבירה של אלברט.

"הוא לא יאהב את זה" אמרתי, ג´ני צחקה "ומה הוא מתכוון לעשות בנוגע לזה?".


זה היה לפני כמה ימים, כמו שאמרתי.

אתמול חזרתי הביתה בכדי למצוא את אלברט עומד אל מול החלון שנמצא באחורי הבית, הבגדים שלו היום מושפרצים במשהו אדום וסכין מטפטפת הייתה תקועה באחת הכפפות שלו. זה היה מראה מחריד למדי, ואני שיבחתי את היצירתיות של ג´ני.

"הוא השיג אותך, מותק?" קראתי, ללא תשובה, כמובן. היא לא הייתה מוכנה להפסיק כל כך בקלות.

"היי, הדבר הזה מטפטף על הרצפה" מקראתי מספיק חזק כדי שהיא תוכל לשמוע אותי מכל מקום בו היא תוכל להתחבא בבית.

"אני חושב שזה מכתים את השטיח" עדיין כלום.

אז השגתי מטלית נייר וניגבתי את ה"דם", ולקחתי את הסכין של אלברט. מה שג´ני השתמשה בו באמת נראה כמו דם, התחלתי להרגיש לא בנוח. "מותק, אוקיי, הבנתי, הבדיחה נגמרה" עדיין ללא תשובה, התחלתי לחפש ברחבי הבית. חיפשתי בכל מקום אך עדיין לא הצחתי למצוא אותה, האוטו שלה היה בחוץ, אך ג´ני הייתה חסרה. התקשרתי אליה, אך הטלפון צלצל עד שהגיע למשיבון הקולי, כשהיא עדיין לא הופיעה אחרי השעה 12 בלילה התחלתי להלחץ. התקשרתי לכמה חברים, אך אף אחד לא שמע ממנה.

החלטתי להשיג כמה שעות שינה לפני שאני אנסה להבין מה קורה כבר בבוקר. כיביתי את האורות ונשכבתי, כבר התחלתי להרדם כששמעתי קול במסדרון, אני פתחתי את העיניים שלי בשביל לראות את ג´ני בפתח הדלת, "איפה היית..." הדלקתי את האור אבל הקול שלי מת לי בגרון.

זאת לא הייתה ג´ני.

זה היה אלברט.

נתלה מפתח הדלת של החדר שלי, מתנענע קדימה ואחורה באיטיות מעל הנעליים שלו, הסכין היה שוב בידיים שלו, הלב שלי דפק כמו מטורף. זה היה ברור שזאת הייתה ג´ני שפשוט לוקחת את הבדיחה יותר מדי רחוק. אבל כשקראתי בשמה שוב, והיא לא ענתה, השערות על הצוואר שלי נעמדו.

לקחתי את הבגדים וסחבתי אותם למטה, ולמרות שידעתי שזה לא היה הגיוני, שרפתי אותם באח. ציפיתי לראות את ג´ני יוצאת וצוחקת עליי ברגע שהדלקתי את האש, או לפחות לנזוף בי על זה שהסרחתי את הבית.

אני לא יודע עם מה הם ממלאים מכנסי שלג, אבל זה מריח נוראי ברגע שאתה שורף אותם.

האש הפכה לאפר, ואני עדיין הייתי לבד.

החלטתי לישון, וכשיצאתי לעבודה עדיין לא היה סימן מג´ני והיא לא ענתה לטלפון שלה.

התקשרתי למשטרה בשביל לדווח שהיא נעדרת, והם אמורים לשלוח מישהו בשביל להסתכל מסביב ולתחקר אותי. אני מקווה שהם יגיעו לכאן בקרוב, בגלל שאני בדיוק שמעתי רעש מלמעלה, וכשעליתי לבדוק הדלת לחדר הארונות שלנו הייתה פתוחה, ובשתי שורות מושלמות היו תלויות עשרות תלבושות של ג´ני, חולצות עדיין על המתלים, מכנסיים תלויים מתחתיהן ו נשעליים מסודרות בזהירות מלמטה.

הדלת של חדר השינה ננעלת רק מבפנים, אבל סגרתי אותה והשתמשתי בעניבה שלי בשביל לקשור את הידית לעמוד במסדרון.

התכוונתי לצאת מהבית, אבל יש מתלה מעילים ליד הדלת, ואני לא חושב שהצבתי את הנעליים שלי מתחתיו בצורה הזאתי כשחזרתי הביתה. אני מקווה שהמשטרה תגיע לכאן בקרוב.



--------------------------------

סיפור קליל בשביל להתחיל, לילה טוב








הירשם לאתר כדי להגיב

תגובות
גאיה___
מלחיץ... תמשיכי!
עודכן לפני 19 ימים
שאלות פופולריות כרגע בעיר הספרים[פרסום שאלה חדשה]

אמשך
נשאלה לפני 19 שעות ע"י SSHOVAL (כרגע יש 5 תשובות)

שאלה לגבי האייקון
נשאלה לפני שעה ע"י eran. (כרגע יש 3 תשובות)


סיפורים נוספים
דת, גאווה, ושוקולד חלב. תקציר: סיפורם ארבעה נערים יוצאי דופן ותנועת נוער משונה אחת (תקציר מלא בפנים). ברודווי קולג´ תקציר: הגהלצגפ יחי המלכה! || מ.ת.א משותף עם ארטמיס תקציר: בפנים The Fifth Wave| מ.ת תקציר: מבוסס על הגל החמישי. הסבר מפורט בפנים. בואו להירשם! D: ז´אנר: הרפתקאות, מדע בדיוני, נוער, מתח לפרוט על מיתרי הלב|| אבלין תקציר: סיפורם של חמישה חברי להקה, לכל אחד יש את הבעיות שלו, את החששות שלו, את רקע שלו. אבל לכולם דבר אחד משותף: אהבתם למוזיקה. פאנפיק לפרסי ג´קסון- בן אריסטאוס, אל הדבורים, עצי הפירות ובעלי החיים המבוייתים תקציר: קוראים לי אריסטו. וזה הסיפור על איך מחיים נורמליים מספריים ושלושה קווים | לינה תקציר: חמישה עשר. חמישה עשר קווים על היד היו כל מה שצריך בשביל להגיע למצב ´עומס קווים´ ולמות ממנו. אם הגעת לשלוש קווים התחלת להתבייש בעצמך, ובשבע אנשים התחילו להתאבד, בין אם זה ממבוכה, ובין אם הלב שלהם היה חלש מהרגיל. הקו השלישי של ברוק הגיע לא מזמן. אחרי הביחד תקציר: גרייס והחבר (רומנטי) שלה נפרדים- הוא טס להוואי והיא נשארת בארץ. ומה היא מגלה? חכו ותראו. להיות חצויי זה לא קל תקציר: פאנפיק לפרסי ג´קסון? מ.ת מחנה החצויים (איזה מקורית אני) תקציר: . לא זה לא כיף להיות הילדה הכי כוסית בשכבה ||16+|| תקציר: --> עזרה בכתיבה • L תקציר: מדריך כתיבה, עזרה בדברים הקשורים לכתיבה תחרות כתיבה מקצועית| דרו ריי תקציר: תחרות כתיבה רצינית ומקצועית... המשימות יתמקדו בעיקר על שיפור הכתיבה שלכם ועל מקוריות, זה עומד להיות כיף! גורל שונה תקציר: לידיה, נערה רגילה, גילתה ביום תמים אחד שהיא וכל חבריה השתנו. מחכה להם גורל אחר ממה שחשבה.



רשימת הפרקים:




רוצה לפתוח חשבון חדש ללא פייסבוק ? הירשם בחינם

או
אימייל:


סיסמא:


 



© כל הזכויות שמורות ל-עיר הספרים | תקנון האתר | עיר הציורים | עיר הלימודים | תוכן פוגעני/מפר זכויות יוצרים ? לחץ לדיווח!