התחברות לאתר


רשימת הפרקים:
111 קוראים


forgiveness - הפרק הראשון
hate to say i told u so | פורסם לפני 26 ימים
  


"עוד קצת,קדימה נייט!" קולה מהדהד במסדרונות. מלווה בצלילי שוט, צרחות, נשימות כבדות, ויבבות. יבבות נוראות שקורעות את הנשמה. היבבות של נייט.


המשרתים לעולם לא יתקרבו לחדר הקטן שבמרתף, לפחות לא בשעות האלו.

שאר המשפחה מתעלמת כאילו דבר לא קורה. עוד יום רגיל בשגרה. רק כשהקולות מתחזקים, תוכלו לראות חיוך מפחיד על פניהם, חיוך מסופק שירד מפניהם במהירות. כי הרי שום דבר לא קורה. אין סיבה לחייך.


פניו של נייט צמודות לקיר, מתנשף, מזיע ובוכה. ידיו מוחזקות בכוח לגבו. מנסה להחזיק בכוח בהכרה הבורחת ממנו אל תוך חושך שהפחיד אותו יותר מין המציאות. הוא כבר לא מתנגד כמו פעם. אין סיבה להתנגד, היא לא תעצור. מחשבותיו נודדות אל חבריו, מקווה שמצאו פריצת דרך בחוזה, דרך לגמור עם הסיוט המתמשך הזה. סכין חדה שדוקרת את עורפו מפקסת אותו מחדש. הוא קילל בשקט.


"נייט!" קולה נוזף כרגיל "תעמוד ישר, אתה נופל."


"אני מאמין שאם לא היית שוברת איזה עצם אחת או שתיים ברגל שלי, הייתי מסוגל למלא את בקשתך." אמר כששפתיו נעות על פני הקיר המחוספס בקול המשתדל להפגין אדישות.

"שטויות. אתה פשוט נותן לכמה שריטות לשבור אותך." אמרה בעודה מפסיקה להצמיד אותו בכוח לקיר. נייט צנח לרצפה באנקת כאב ועיניים עצמות, מרגיש את הסכין שתקעה בעורפו נכנסת עמוק יותר לתוך בשרו.


"כמה שריטות..." מילמל. "את לא עייפה?" שאל,מנסה להסיח את דעתה והזיז באיטיות את צאוורו לכיוונה, מריח את דמו על הרצפה, מתאפק שלא להקיא. מבטו נתקע בסוליית נעלה השחורה.

"אבל בקושי עשינו משהו... עוד קצת, אני מבטיחה."  קולה מתנשא מעליו ועיניה האדומות מנצנצות, מזכירות לו כל פעם מחדש את חוסר האנושיות שבה. למה היא בכלל נותנת לו את התחושה שזה ייגמר?

נייט בלע רוק בקול, מפחד מהתגובה. "ארלין, א-אני צריך לארגן את הארוחה... את לא רוצה שהוא יכעס..." העייפות משתקפת בעיניו הירוקות והיפות.

"מי?"  השעה האחרונה שיכרה את החושים שלה, היא לא מכירה בשום דבר שמחוץ לקירות המרתף.

"הברון, הברון רוג´ר..." צמרמורת עברה בגופו כשאמר את שמו של הבן אדם החזק ביותר בעולם.

"אוף, אתה מוריד כול כך!" אמרה בתסכול ובעטה באפו שהתחיל לדמם כתגובה. "בסדר. לך ותצטרף לשאר. אם הברון יכעס אני בחיים לא אוכל לבלות איתך שוב." ארלין התכופפה ולחשה באוזנו "שנינו לא רוצים שזה יקרה, נכון?" חיוך מטורף עלה על פניה והיא התרוממה על רגליה מחדש.

נייט רק נגע באפו הכואב והביט מהרצפה בנעליה ההולכות מהחדר בהליכה אלגנטית.מחייך לעצמו "מה שנכון, נכון,  ליידי ארלין."


כמה דקות לאחר מכן, נעל אחרת נכנסה לחדר. ידיים גבריות הרימו את נייט והשעינו אותו על הקיר המטונף מדמו.  הוא נאנק מהכאב החד שעלה במורד גבו, כמו גחלים שנתפרו לעורו.

"אתה בסדר?" קול מודאג עלה מאחורי דמות הגבר שתפסה את שדה ראיתו המטושטשת.

"קאסי, תסתמי. את לא רואה את המצב? איך הוא יהיה בסדר נקבה טיפשה?" למרות דבריו הקשים נימת קולו הייתה שלווה וחביבה.


נייט זיהה את קולו, זה היה לוסיאן. חיוך רפה עלה על פניו לשמע קולם של חבריו הותיקים. אך הזיעה הנוטפת על חתכי ההצלפות מנעה מהחיוך הקטן להמשך.  הוא פלט אנקת כאב קטנה שהשתיקה את הויכוח הקטן שפרץ בין לוסיאן וקאסי.

"נייט?" קאסי רכנה לידו. בודקת את מצבו הפעם. "היא כל כך אכזרית..." מילמלה לעצמה כשהביטה בעיניו היפות של נייט נעצמות לאט לאט מתוך הכאב.

לוסיאן החזיק את חברו בצורה אבהית כשהוא כשראשו של נייט מונח על כתפו וגבו  הפצוע והמדמם מופנה אל קאסי שהשתדלה לפעול במהירות. לחטא, לתפור, לחבוש.

השניים פעלו מהר ובשתיקה כדי להקל על חברם, מחליפים בניהם לא יותר ממילים ספורות

.

ברגע שמשכחי הכאבים הפשוטים שגנבו התחילו להשפיע, שריריו של נייט נרפו והוא שקע לתוך מנוחה שגופו ייחל לה כבר שעות ארוכות.

לוסיאן הרגיש איך חזהו של נייט עולה מעלה ולמטה בנשימות קטנות ,שורקניות מעט ורגועות. חיוך קטן עלה על פניו למראה חברו שנראה שלו כל כך. הוא סובב אותו בעדינות כדי לא להעירו והשעין אותו על בירכיו החסונות.

קאסי החלה לטפל במיומנות בפניו הרכות. הבעת פניה לא מביעה דבר. לאחר שסיימה וידה היו מלוכלות בדמו של נייט היא סימנה בניד ראש ללוסיאן לכיוון הדלת. "תניח אותו בחדר, מבחינתי תקשור אותו למיטה, שלא יזוז. הוא חייב מנוחה. אנחנו נחפה עליו בארוחה... אני אודיע גם לשאר." אמרה בעודה מנגבת את הזיעה על מצחו של נייט.

לוסיאן הנהן ונשק בעדינות למצחה של קאסי, מרוצה מהסומק שבער על לחיה.  "רק אם תבטיחי לי שאם אי פעם אגיע למצב שתצרכי לקשור אותי למיטה, תישארי לידי. אני לא אוהב להיות לבד." חיוך שובב עלה על פניו.

 הוא הרים את גופו הקטן של נייט בידיו החזקות, והחל לעלות במדרגות האבן השחורות לעבר הקומות העליונות. משאיר את קאסי אדומה ומבולבלת. גופו הקטן של נייט היטלטל בידיו של לוסיאן כאילו היה בובה. וברגע שהשכיב לוסיאן את נייט על המזרון הרך עיניו נפקחו.

גל כאב חלף בגופו אך חלש יותר. הוא הזיז בעדינות את אצבעותיו הארוכות והרזות, מלטף בעדינות את הסדין הלבן. "לוסיאן?"

לוסיאן לא שם לב בכלל שנייט התעורר, וברגע ששמע את קולו קפץ קפיצה קטנה מההפתעה. "אתה אמור לישון, נייט."

נייט חייך את חיוכו היפה והמרגיע, חושף שורות שיניים לבנות וישרות.  "אבל אני לא. איזה ילד רע וחוצפן אני." אמר בנימה קלילה ומשועשעת. "בחייך, לוסיאן. הארוחה. אני חייב לעזור. לא עבדתי כמו שצריך כבר שבוע."

לוסיאן סטר לו חלושות. "נייט, די כבר לשחק איזה גיבור מחורבן. אתה לא."

"אז מה אני?" שאל עדיין באותו טון משועשע

"אתה חסר מזל." ענה לוסיאן. "ואל תתגרה במזל הקטן שעוד נשאר לך, אחרת תמות. מוות כואב על ידי הליידי."

נייט רק נאנח. "אולי אתה טיפה צודק."

"אני תמיד צודק, נייט. עכשיו, אני אלך אבל אם תעז לצאת מהמיטה, אני אדע, ולא הליידי תהרוג אותך אלא אני." אמר בקול מאיים אך מבטו לא.

"הו לא, רק לא זה. רחמים אדון לוסיאן."  מבטו נוצץ ושובב.

לוסיאן גילגל עיניים והסתיר חיוך. "לילה טוב, נייט. אני אקרא לך לאוכל. עד אז תנוח. בבקשה."

"רק כי ביקשת יפה." אמר. אך לוסיאן כבר יצא מן החדר ולא שמע את דבריו.  נייט התגלגל על צידו כשפניו אל מול המראה גדולה שבסוף החדר הקטן והמלוכלך. מהמראה השתקפה דמותו הרזה והחיוורת. נייט שנא כל פרט שבגופו בעבר. זה לא שהוא מכוער, להפך, הוא מאז הוא מתמיד היה יפה תואר. פניו המשרוטטים והנאים משכו כל נערה שהיה רוצה, שערו השחור כנפט משך צומת לב תמידית כשעמד בניגוד לעורו הלבן, ועיניו, המקור לקנאה עזה מצד אחיו. עיניים כשל אימו המנוחה, ירוקות כאבני ברקת, יופי ללא תחרות. אך זה גם משך את הליידי כחתול אל שמנת

.

לבסוף נייט נרדם שינה רצופת חלומות. המחלה, הפחד, החוזה, חוסר הברירה, החוסר ידיעה.

 

 

 

 

 

 
 
 
 
 





הירשם לאתר כדי להגיב

2 תגובות
hate to say i told u so
😶😍
עודכן לפני 25 ימים
דרו ריי
אין לי מה להגיד חוץ מוואו. אני צריכה המשך. עכשיו. בבקשה.
עודכן לפני 25 ימים
שאלות פופולריות כרגע בעיר הספרים[פרסום שאלה חדשה]

זהו הפסיקו לחפור לי
נשאלה לפני 53 דקות ע"י 🌙🌃🌙 (כרגע יש 11 תשובות)

היו
נשאלה לפני שעה ע"י 🐬-דולפינה אלת הכינויים~העולם כיפי כי אני כיפית~ (כרגע יש 2 תשובות)


סיפורים נוספים
MЦƬΛƬIӨПƧ תקציר: כן .... תקציר: קר מתקשרים עם המתים || מ.ת.א אם לינוי תקציר: כע this is our fate מ.ת בשיתוף אדריאן תקציר: בפנים חיות מחמד| מ.ת תקציר: בספר מ.ת בשביל לינה~ תקציר: לינהההההה בואי לפה~ דיאבלוקס לאבס(המשך למ.ת של לינוי) תקציר: המשך למ.ת של לינוי.-. מכורה (18 ומעלה) תקציר: סוטה 🔪 תקציר: 🔪🔪🔪 ילדי האגדות מ.ת.א- מחודש תקציר: בפנים מ.ת.א לזיו זיו תקציר: מיאו מחנה החצויים מ.ת.א תקציר: הכל בפנים 💜 מוקדש לרוני 💜 תקציר: כל כך הרבה יורי רשומות לספר הרפתקאות איתי והליצנית תקציר: סוכריה 𝓅𝓊𝓇𝓅𝓁𝑒 𝓃𝒾𝑔𝒽𝓉 | 𝐿𝒾𝓃𝒶 תקציר: הבלוג שלי~ The Fifth Wave| מ.ת תקציר: מבוסס על הגל החמישי. הסבר מפורט בפנים. בואו להירשם! D: ז´אנר: הרפתקאות, מדע בדיוני, נוער, מתח



רשימת הפרקים:


תוכן עניינים
פרק ראשון
פרק 2 -


רוצה לפתוח חשבון חדש ללא פייסבוק ? הירשם בחינם

או
אימייל:


סיסמא:


 



© כל הזכויות שמורות ל-עיר הספרים | תקנון האתר | עיר הציורים | עיר הלימודים | תוכן פוגעני/מפר זכויות יוצרים ? לחץ לדיווח!