התחברות לאתר


רשימת הפרקים:
1164 קוראים


למה בראת אותי? - הפרק הראשון
לליוירטואלי | פורסם לפני 17 חודשים
  



הרבי הסתובב אל הלוח והחל כותב.

פעימות ליבי הלכו והתגברו. הוא לא מסתובב אלינו בחזרה.

פתחתי את הילקוט שלי תוך מבט בוחן של הרבי, ואז העפתי מבט פנימה.

שלחתי את ידי אל תוך התיק, לעבר חתיכת הפלסטיק השחורה, אשר השמיעה זימזום עדין קודם לכן, שבמזל, הרבי לא שמע.

שלפתי אותו לאט לאט, בידיים רועדות.

איך תמחל לי, אלי הטוב? לי, המחזיק את חתיכת הפלסטיק החומרית הזו, דרכה אפשר להגיע בקלות רבה כל כך למאות תמונות אסורות למראה.

ליבי המשיך לפעום במרץ בעודי לוחץ על המעגל הקטן שלמטה, המסך מאיר בבהירות המסך הנמוכה ביותר שסידרתי מבעוד מועד.

ובעוד הרבי כותב, נכנסתי ל"וואטס אפ" ופתחתי את ההודעה משמעון, הבן של השכנים.

"אמא שלך מוציאה אותה מהבית," כתב. "והן הולכות לכיוון של בית החולים."

נשמתי לרווחה. אמא לא משקרת. היא באמת לוקחת את רעות לרופא. אני מצטער על שהיה לי ספק בכלל, אבי שבשמיים. לא היה צריך להטיל ספק באמי.

כבר חטאתי רבות כל כך, בטח אין בך עוד חסד כלפיי. אבל אולי אני חושב כך רק כי אני בן תמותה, לעולם לא יוכל להיות בי חסד רב כמו שלך. אולי אתה חס עליי, אולי אתה סולח לי, על אף שאני איני סולח לעצמי.

נשענתי בידי השמאלית על השולחן ורכנתי אל התיק, להכניס אליו את הטלפון, אלא שאז הרגשתי חבטה בידי השמאלית.

לא התאפקתי וצעקתי בכאב. הרמתי מבטי.

הרבי עמד שם, עם סרגל בידו, כנראה נתן לי מכה בידי עם הסרגל.

"יעקב בן אמיתי," אני לא חושב שראיתי אותו אף פעם זועם כל כך. "כיצד אתה מעז להכניס את התואבה הזו תחת קורת הגג שלנו?!"

מבטי כל הכיתה ננעצו בי. הרגשתי את פניי מאדימות כפי שלא האדימו אף פעם.

הרבי לקח את הטלפון מידי, והרים אותו לעיני כל הכיתה. כולם שתקו.

נשימתי נעצרה כאשר ראיתי את כף ידו נפתחת.

והכל קרה כאילו בהילוך איטי.

הטלפון נפל מידו, לאט לאט, עשה חצי סיבוב באוויר, ונחת על הרצפה למשמע ניפוץ זכוכית.

הבטתי בטלפון על הרצפה. אולי הוא עוד לא נשבר לגמרי.

אלא שאז, רגלו של הרבי נחתה על הטלפון.

הנחתי את ידי על פי ורכנתי אל הטלפון.

"ארוז חפצייך וגש אל המנהל!" הוא צעק.

בלי מילים, הכנסתי את הדברים, כולל הטלפון, לתיקי, ויצאתי מהכיתה.


נעמדתי על סף דלתו של המנהל, ליבי פועם במרץ.

היד שלי סגורה לאגרוף, במרחק סנטימטרים מעטים מדלתו. אך אינה מעיזה לדפוק.

לאחר מספר שניות של בהייה בידי הרועדת, הבנתי שאיני יכול לעשות זאת. איני יכול לספר למנהל שיש לי טלפון נייד.

הדמעות שטפו את עיניי. הרמתי את התיק ורצתי אל השירותים.

הורדתי את מכסה האסלה, התיישבתי, וקברתי את ראשי בין ידי, הדמעות כבר מתחילות לעלות.

צעקה כבר עמדה לי על קצה הלשון, לא היה אף אחד בשירותים, כבר עמדתי להתחיל לבכות.

אלא שאז שמעתי צעדים אל תוך תא השירותים שלידי.

נשכתי את שפתיי בחוזקה. רק לא לבכות. רק לא לבכות.

החזקתי את הדמעות בגרוני, הדמעות שלפני רגע עמדו לפרוץ החוצה בסערה.

החזקתי את זה שניות מספר, אך זה היה חסר סיכוי.

יבבה נשמעה מגרוני. היבבה הכי שקטה שיכולתי, אך אף היא, הייתה חזקה.

רציתי להכות את עצמי. למה, למה אני לא מצליח לעשות שום דבר?!

אלא שאז, נשמע קול מתא השירותים שלידי. קול שהאט את קצב פעימות ליבי. "יעקב?"

זה היה נפתלי.

הוקל לי כל כך באותו הרגע.


"ואז הוא דרך על הטלפון ואמר לי לגשת למנהל." סיכמתי, זורק אבן אל המדרכה ומביט בה מקפצת. "אבל... לא העזתי."

"השם ישמור..." גירד נפתלי מאחורי ראשו. "זה בטח יקר מאוד, הטלפון, הא?"

"שמעון בחיים לא יסלח לי." השפלתי את ראשי וכיסיתי אותו בידיי. "למה הוא היה צריך לתת לי את הדבר הזה מלכתחילה?"

"הוא לא חשב כנראה שתיתפס..." אמר נפתלי.

"בורא עולם רואה הכל." השבתי. "גם אם לא הייתי נתפס, לא הייתי נסלח."

"העיקר שרעות אצל הרופא והכל בסדר." ענה.

נשמתי עמוקות. "כן. אמא לא שיקרה לי. היא באמת לקחה מסבתא עוד כסף."

הרמתי אל נפתלי מבט. "כמה כסף אתה חושב שעוד נשאר לה?"

"אמא אומרת שזה יספיק להחזיק אותה לכמה חודשים הקרובים..." השבתי. "הלוואי שרק היה לנו כסף לניתוח והיינו פשוט גומרים עם זה..."

נפתלי ליטף את גבי בעדינות.

"טוב, אני צריך לחזור לכיתה לפני שישימו לב שאני כבר יותר מדי זמן בשירותים." אמר וקם. "תקשיב, אתה יכול להגיד שסתם מצאת את זה בתיק שלך, שמעת את זה מצפצף ולכן הסתכלת לבדוק מה זה. תגיד שאתה לא יודע מי שם לך את זה בתיק."

חייכתי אליו. "רעיון מצוין. אתה כל כך חכם."

הוא חייך, סימן לי בידו, והלך.


הבטתי בפאותיו משתרכות מאחוריו.

סלח נא לי, אלי הטוב. אבל בכל פעם שהוא מסתובב והולך, אינני יכול להתעלם מהיופי מסנוור החושים הזה.

נפתלי הוא נער כה חכם, כה רגיש, כה נאה.

אני פשוט לא יכול לעמוד בפניו.



הערת המחברת:

אני חייבת להודות שאני לא באמת מבינה מספיק בחיי דת או יודעת איך מתנהל אורך חיים דתי. לקח לי המון המון זמן לכתוב את הפרק הזה.

אם למישהו יש תיקונים או הצעות (להמשך הסיפור בעיקר)- אשמח מאוד לשמוע.

זרמתי כרגע עם רעיון שהיה לי, אני לא יודעת אם יהיה לי המשך לסיפור הזה, ככה שאני לא מתחייבת לשום דבר. אבל אם אתם מתעניינים- אתם מוזמנים לגלות ביחד איתי איך הסיפור הזה ממשיך.(-=





הירשם לאתר כדי להגיב

10 תגובות
לליוירטואלי
היי אמה! שם המשתמש שלך לא מוכר לי כל כך... שינית בו משהו או שהתכתבנו כל כך ממזמן שאני לא זוכרת? בכל אופן, איזה מידע אי אפשר למצוא באינטרנט? אשמח מאוד לשמוע!
עודכן לפני 329 ימים
❀Emma❀
אווו ממש התחברתי לספר אם את רוצה אני יכולה לעזור לך עם המידע על כל הדברים שאי אפשר למצוא באינטרנט את יודעת בהתחלה לא הבנתי בכלל למה יש את הקטע של מצעד הגאווה וכל זה אבל את עוזרת לי להבין את זה
עודכן לפני 329 ימים
לליוירטואלי
תודה רבה, אלך להציץ
עודכן לפני 500 ימים
ido//books
הכתיבה שלך יפה וריתקת אותי ספר מעניין מאווד!! המשך! נ.ב יש לי גם ספר על להט"ב אשמח אם תציצי בו ותגידי לי מה דעתך 3>
עודכן לפני 500 ימים
לליוירטואלי
המשך: את אולי יכולה לספר לי איזה חלק מרגיש לך מוקצן? סתם לידע כללי.
עודכן לפני 509 ימים
לליוירטואלי
ניצן, הוא חרדי מבני ברק. אני גם מרגישה שיצא לי קצת מוגזם, כמו שציינתי, אני כל כך רחוקה מהעולם של הדת עד שאני לא באמת יודעת איך הדברים מתנהלים מבפנים, אני רק מנסה לדמיין את זה, זה מה שמאתגר פה את
עודכן לפני 509 ימים
קייטי||סופרת הפנטזיה
המשךךךךךךךךך
עודכן לפני 510 ימים
:) nitzan :)
זה ממש תלוי אם הוא חרדי או דתי לאומי.. אצל דתיים לאומיים זה בכלל בכלל לא ככה - יש טלפונים והכל. אולי אצל חרדים זה יותר מוגזם אבל לא נראה לי עד כדי כך
עודכן לפני 510 ימים
אבא פוקי
תקראו תורה
עודכן לפני 513 ימים
הלוחשת לספרים
תמשיכייייייייייייייייייייי
עודכן לפני 514 ימים
שאלות פופולריות כרגע בעיר הספרים[פרסום שאלה חדשה]

האתר הולך להיסגר?
נשאלה לפני 13 שעות ע"י Poison (כרגע יש תשובה אחת)

האמת, אני מרגישה כאילו הייתי כאן יותר..
נשאלה לפני 16 שעות ע"י ליידי חיפושית (כרגע יש 2 תשובות)


סיפורים נוספים
החיים הם מעגל תקציר: אור מסדרת הספרים תיאוריות מקוריות על סדרות וסרטים תקציר: תיאוריות מקוריות שלי על סדרות וסרטים שראיתי.
- פרסומת -

גן העדן של אחי האוטיסט תקציר: מאז אומצתי כשהייתי בן 8, ביני לבין אחי האוטיסט נוצר קשר שאיש לא יכל להבין. הורי כבר וויתרו עליו ממזמן. הם האמינו שהוא כבר אבוד, ולעולם לא יגיע לעצמאות. אבל הם עומדים לגלות, שדווקא במקום הנמוך ביותר שלנו, הוא מוצא את גן העדן שלו. אוטיסטית בהכחשה 13+ תקציר: הוריה של מיקה סיפרו לה שיש לה קשיי למידה. הם מעולם לא סיפרו לה שבעצם, כשהייתה בת 3, אובחנה כאוטיסטית בתפקוד גבוה. מיקה מעולם לא האמינה למי שאמר שהיא מתנהגת כמו אוטיסטית, אך מעבר מכיתה של 30 ילד לכיתה של 8 תלמידים אילץ אותה להתמודד עם העובדות. עבדים מ.ת תקציר: בגלל שעוד מעט האתר נסגר וכמה ביקשו ממני אז למה לא ילדי רחוב מ.ת תקציר: כנסו חיות מחמד| מ.ת תקציר: בספר המופלאה-החיפושית והחתול השחור חלק 2 תקציר: ספר המשך לספר ´המופלאה- החיפושית והחתול השחור´ אלים מדאפאקא תקציר: ח מ.ת עם האלים הנורדים! אתם מתתם מוות אצילי ועכשיו כולכם באים לולהלה תקציר: פשוט תתחילו היורשים- מ.ת תקציר: מ.ת של היורשים (1) עם כל הדמויות שמכירים משם! הוא אוהב אותי? | פאנפיק על סוי לונה תקציר: אחרי שמתאו עוזב לאיטליה לונה מאבדת את הזיכרון ושוכחת את כל הזיכרונות שלה איתו, לונה מתחילה את שנת הלימודים האחרונה בבלייק האם תגלה שהיא סול בנסון? ומה יקרה שמתאו יחזור ולונה לא תזכור אותו? (עלילות עונה 1 בלבד) המדריך המלא למשתמש עיר הספרים המתחיל (לא) תקציר: שיעמום והרבה קרינג´ נוסטלגי, הכל כדי שהעיר לא תמות והעיקר אתם (שזה מוזר כי אתם כבר מתים) המדריך המלא של גוף האישה - הספר המקורי! תקציר: בנות, האם אי פעם רציתן לדעת משהו על הגוף שלכן והתביישתן לשאול? פה זה ה-מקום! פנימייה! תקציר: בוואו בואו הצד האפל של סרטי הילדים תקציר: רוצים לדעת מה עומד מאחורי הסרטים האהובים, עליהם גדלנו? בואו וגלו את נסתרות עולם סרטי הילדים. אזהרה: הספר מכיל ספויילרים ותיאוריות מטרידות, הן עלולות להרוס לך את הילדות! הוגוורטס מ.ת.א | בשיתוף עם books girl תקציר: מ.ת.א של הוגוורטס, זה כזה קשה? אבני חן אנושיות|מ.ת תקציר: נכון יהלום וספיר וכל אלה? זה אבני חן. עכשיו הן אנושיות. המופלאה-החיפושית והחתול השחור. תקציר: ניסיון כתיבה ראשון. כנסו



רשימת הפרקים:




רוצה לפתוח חשבון חדש ללא פייסבוק ? הירשם בחינם

או
אימייל:


סיסמא:


 



© כל הזכויות שמורות ל-עיר הספרים | תקנון האתר | תוכן פוגעני/מפר זכויות יוצרים ? לחץ לדיווח!