התחברות לאתר


רשימת הפרקים:
831 קוראים


אהבה וגיל ההתבגרות - הפרק הראשון
עמיתי. | פורסם לפני 18 חודשים
  


פרק 1.


"אני מצטערת, לא הייתי אמורה לעשות את זה." אמרתי בקול חלוש. 

"על מה את מדברת?" היא שאלה 

"את יודעת על מה אני מדברת.." עניתי

"לא כיף לך איתי?" היא הושיטה את ידיה הקרות וליטפה את פניי בעדינות.

"אני.. אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי.. עזבי. כדאי שאלך." קמתי ממיטתה בחיפזון, היא עצרה אותי ותפסה את הזרוע שלי בחוזקה. לא הכרתי אותה ככה.

"די." לחשתי בחשש.

"בבקשה תישארי, אני לא אעשה משהו שאת לא רוצה, תסמכי עליי דורין. את לא מכירה אותי מהיום!" היא ניסתה לשכנע אותי ללא הצלחה.

"עזבי אותי, זה לא מתאים!" צרחתי וקמתי מהמיטה המבולגנת שלה בעצבנות.

הלכתי משם, אפשר להגיד שאפילו רצתי בבהלה. מה אני עושה לעזאזל?! אני אמורה להיות בבית כרגע, במיטה החמה שלי,לישון ולהיות כבר בחלום השביעי.

צבטתי את עצמי בחוזקה כדי לראות אם אני חולמת אך לצערי הצביטה הייתה כל 

כך חזקה שעיניי דמעו מרוב הכאב החד.


***


השעה הייתה 2:30 בלילה. יום שישי. מזל.. מחר לא אצטרך לראותה בבית הספר.

הגעתי לשכונה של הבית שלי, מבולבלת, עצבנית ובעיקר מהורהרת נפשית.

רק האור של הירח האיר לי את הדרך. הפלאפון נשאר ללא סוללה, ומנורות הרחוב לא עובדות. חששתי קצת, מהשעה המאוחרת והמחשיכה. אך המשכתי ללכת בכל זאת, מה נשאר לי? כמה דקות של הליכה מהירה. ואם אגביר את הקצב אהיה בבית במהירות.

"סוף כל סוף!" ראיתי את השער של הבית. השער השחור והגבוה שבחיים לא חשבתי שאשמח לראות כל כך.

פתחתי את הארנק האדום כדי להוציא את המפתחות של השער.

חיפשתי וחיפשתי אותו. השלכתי את כל שאר הדברים על הרצפה, רק כדי למצוא את המפתח הארור הזה. אך כמובן עם המזל שלי הוא לא שם.

"פאק!" צעקתי. שכחתי אותו אצלה, "לא זה לא קורה לי!."

אמא שלי בטח תשתגע.. הסתכלתי אל עבר השמיים השחורים והריקים, אפילו כוכבים אין. רק ירח לבן שמסתובב באיטיות.

התיישבתי בחוסר חשק על הרצפה המלוכלכת שבחוץ. מה אעשה עכשיו איך איכנס.. אפילו תירוץ אין לי לספר לאימי למה איחרתי. 

"אני יצירתית אחשוב על משהו.." שיכנעתי את עצמי.

התחלתי לאסוף את כל הדברים שהושלכו על הרצפה שמתי אותם בארנק וסגרתי אותו עם הריצרץ´ המוזהב.

"טוב.. דורין את יכולה לעשות את זה. פשוט טפסי וכנסי." אמרתי לעצמי בחוסר חשק.

תפסתי את עצמי ניקיתי את עיניי מהדמעות והתחלתי לטפס כמו בבון שרואה את הטרף שלו.

"כמעט שם." אמרתי בתקווה. ועליתי.


***


"עצור במקום פושע!" קול גברי נשמע מעבר לפינה.

נפלתי מהבהלה ודמות גדולה באה והתקרבה אליי.

"את בסדר?!" הוא רץ לעברי ועזר לי לקום

"כן.. אני חושבת.." עניתי תוך כדי שאני מרימה את ראשי כדי להסתכל על אותו הבן אדם

"לאן את יוצאת בשעה כזו?" שאל אותי 

"מה אכפת לך? אני אפילו לא מכירה אותך.. אמא אמרה לי לא לדבר עם זרים.." ליגלגתי וניקיתי את בגדיי מהאבק.

אני חייבת להודות הוא נראה טוב. גבר גבוה שרירי, שזוף ברמה הנכונה, עם שיער שטני ועיינים בצבע ירוק בהיר. הוא היה לבוש באופנה האחרונה. 

"אני הבן של שרית ובר, השכן שלך." הסביר לי בזלזול.

"לא מכירה.." עניתי במהירות 

"ובכן.. תמיד אפשר להכיר." הוא קרץ וחייך חיוך רחב שיינים, זה היה החיוך הכי כובש שאי פעם יצא לי לראות.

שתיקה שררה בנינו.

"רק לפרוטוקול" שברתי את השתיקה "אני לא יוצאת אני בדיוק נכנסת הביתה ומישהו העז לקרוא לי פושע, אני בת בכלל אם לא שמת לב."

"כן אני שם לב. עכשיו." אמר וסרק כל חלק בגופי "אני מצטער,פשוט חשבתי זה פורץ ונבהלתי, אני חדש בשכונה מאיפה אני אמור לדעת." הוא צחקק

"אז עכשיו אתה יודע." גלגלתי את עייני וניסיתי לטפס שוב.

"מה את עושה? חכי אעזור לך" הוא הושיט את ידיו ושם אותם על מותניי

"אני לא צריכה עזרה. שחרר." צעקתי ובעטתי בידיו.

"זה גובה מידי בשבילך!" הוא צעק מלמטה

"באמת תודה שאתה דואג לי, אבא!" 

"תמיד!" הוא אמר והמשיך להיעמד במקום ולהסתכל עליי

´איזה חופר´ חשבתי בליבי וירדתי באיטיות מהשער. 

סוף סוף נחתתי על הקרקע. "את בסדר?" הוא לחש מעבר

"כן. עכשיו תלך מפה, זה מה שחסר לי שאמא שלי תראה אותך." לחשתי בחזרה

"זה בסדר." הוא אמר "שירי מכירה אותי." 

"מאיפה אתה מכיר את אמא שלי?" התפלאתי

"אני מכיר את מי שאני צריך להכיר." הוא ענה בגאווה

"אוקיי." עניתי 

"דרך אגב, אני שחר." הוא הוסיף

"דורין" לחשתי 

"שם יפה לילדה יפה."

יכלתי לראות את החיוך הכובש שלו שוב מבעד לשער.

אני חייבת לציין שהוחמאתי ואפילו קצת הובכתי.

"אני צריכה ללכת עכשיו." אמרתי ונכנסתי הביתה במהרה. עוד לפני שהספקתי לנסות לפרוץ את הדלת אימי פתחה אותה.

"מה זה איפה היית עד עכשיו?!" שאלה בקול גובה 

"אני.. אה" גמגמתי "נרדמתי אצל מורן בטעות, אל תכעסי, איך שקמתי וראיתי מה השעה ישר רצתי לפה" אמרתי בהיסוס (מורן היא החברה הכי טובה שלי היא כמו אחותי ואימא שלי מתה עליה.)

"אצל מורן?" שאלה ופניה נראו מאיימות.

"כן אמא.. מה החקירות האלה עכשיו אני בת 17 בחייך!" עניתי ותוך כדי מזגתי לעצמי כוס מים כדי להתחמק ממנה

"זה שמחר חופש לא אומר שאני מרשה לך להסתובב ברחובות לבד!" היא הטיפה לי ונכנסה לחדרה.

´אויש שתקי כבר´ שמתי את הכוס בכיור ושטפתי אותה.

עליתי לחדרי והדלקתי מזגן, היה לי חם מהטיפוס על השער ומהשקרים שנאלצתי לספר לאימי.

הסתכלתי על החדר וחשבתי על מה שקרה הערב.. כל כך הרבה. 

גם שרון גם שחר, מאיפה הם נפלו עליי למען השם..

אני חייבת לישון. השלכתי את הארנק לעבר השידה שמתי את האייפון במטען ונשכבתי על המיטה החמימה שלי, לא עניין אותי שכולי מזיעה ואני חייבת להתקלח כל מה שרציתי הוא לישון ולא להתעורר לעולם.

נרדמתי.


***


למחרת 9:00 בבוקר

קמתי מהמיטה בלי חשק לכלום. אפילו לאכול לא רציתי,בדרך כלל התיאבון שלי בבוקר הוא נורא מוגבר. 

הסתכלתי על עצמי במראה. אני אוהבת את איך שאני נראית, לא תמיד זה היה ככה, לפני כמה שנים שהייתי בת 13 הייתי ילדה שמנה. מאוד.

בבית ספר כולם לעגו לי בגלל המשקל עד שיום אחד התאפסתי על עצמי ושיניתי את עצמי לגמרי. מא´ עד ת´, אנשים שהכירו אותי לא זיהו אותי לאחר השינוי הגדול שעברתי. ומהיום אני נראית פשוט אחרת ושונה.

ילדה בעלת צבע עור בהיר, עיינים ירוקות וכהות, שיער שחור מתולתל וארוך

אף סולד פנים חלקות וגוף מחוטב ורזה.

התפשטתי נכנסתי לאמבטיה נשכבתי באיטיות ונאנחתי.

"אח.. רק לזה חיכיתי.." 

הפלאפון שלי צלצל לפתע.

"נו באמת מה עכשיו." התייאשתי

הקמתי את עצמי מהאמבטיה שמתי על עצמי מגבת ורצתי לעבר הפלאפון.

 על הצג היה מוצג: "שרון♥"

"הלו" עניתי ביובש

"מה איתך?" הקול הצרוד שלה נשמע מהצד השני

"השעה 9 בבוקר מה את רוצה?" אמרתי ונשכבתי על המיטה

"רציתי לבקש סליחה על אתמול, אם עשיתי משהו לא לעניין.." היא התנצלה

"תקשיבי, אני לא חושבת שזה נורמלי שאמשיך להשלות אותך, את אחלה והכל אבל אני לא בנויה לזה."

"לא בנויה למה בדיוק?!" השאלה הזו הדהדה במוחי

"אני לא בנויה ל.." גמגמתי "טוב תקשיבי אני עסוקה נדבר אחר כך"

"חכי רגע לפני שאת מנתקת" היא אמרה במהירות

"את שכחת אצלי את המפתחות שלך" היא הוסיפה אחרי שניות ספורות

"אני יודעת." אמרתי

"אני אבוא אלייך בארבע להחזיר לך אותן" הציבה עובדה

"את לא צריכה, יש לי שכפול בבית." עניתי 

"נו בסדר בלי שום קשר בא לי לראות אותך.." היא לחשה בערמומיות 

"תניחי לי כבר את לא מבינה שזה לא יקרה?" פלטתי וקצת התחרטתי

"הסברתי לך כבר אתמול, אני אעשה הכל כדי שנהיה ביחד. את בכלל לא קולטת כמה אני אוהבת אותך.." 

"שרון אני מבקשת ממך שתעזבי אותי. אני לא מה שאת חושבת שאני!" אמרתי בעצבנות ובייאוש

"מה? לסבית?" 

"תפסיקי להגיד את המילה הזו!" צעקתי

"את מבולבלת, וזה בסדר. אבל רק שתדעי שאני אעשה הכל למענך, תביני דורין אני התאהבתי בך."

שתיקה רועמת. לא ידעתי איך להגיב.

"שרון אני אחזור אלייך." ניתקתי ישר

´מה אני עושה עכשיו? למה הלכתי אליה בכלל. היא הרי נוטה לצד השני ודלוקה עלי.. למה אני צריכה את זה?!´חשבתי לעצמי תוך כדי שאני מתגלגלת במיטה.

זרקתי את המגבת על הרצפה ונכנסתי לאמבטיה בפעם השנייה.

נשכבתי וקרצפתי את עצמי בחוסר חשק. פתחתי את הדוש והתזתי על עצמי מים חמימים והתנקתי.

לאחר מכן התנגבתי והברשתי את שערי הרטוב ואספתי אותו לקוקו.

הוצאתי מהארון בגדים חדשים והתלבשתי במהירות.

ירדתי למטה והכנתי לעצמי משהו קטן לאכול, ולפתע נשמעה דפיקה בדלת.

"דורינוש תפתחי! אני בשירותים." אימי צעקה מלמעלה.

"רק רגע!" צעקתי ורצתי לעבר הדלת.

פתחתי את הדלת ולא האמנתי למראה עייני..






הירשם לאתר כדי להגיב

5 תגובות
חתולית ביותר23
המשךךךךך
עודכן לפני 544 ימים
Shay Gabay "
המשךךך
עודכן לפני 545 ימים
ᴇᴅᴅ
נחמד, הייתי ממליצה להוציא את הרקע האדום, זה סתם מכאיב נורא בעיניים
עודכן לפני 570 ימים
אור בן אור
מעניין..
עודכן לפני 572 ימים
קרניים (בת)
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך ךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך ךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך ךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
עודכן לפני 572 ימים
שאלות פופולריות כרגע בעיר הספרים[פרסום שאלה חדשה]

היי , יש לי בעיה שאתר לא נותן לי לשים תמונות יש אופציה לסדר את הבעיה?
נשאלה לפני 9 שעות ע"י nofar_story (כרגע יש 2 תשובות)

מישהו זוכר את שיר?
נשאלה לפני 10 שעות ע"י I´´m Hermione Granger (כרגע יש תשובה אחת)


סיפורים נוספים
הנוקמים החדשים מ.ת/ התחלה מחדש תקציר: מתחשק לי להחזיר את המ.ת הזה עבדים מ.ת תקציר: בגלל שעוד מעט האתר נסגר וכמה ביקשו ממני אז למה לא
- פרסומת -

חיות מחמד| מ.ת תקציר: בספר ילדי רחוב מ.ת תקציר: כנסו מסעות בזמן, פאנפיק מקורי ביותר לפרסי ג´קסון תקציר: אני מיקה וולדאס, ולאבא שלי קוראים ליאו. אני באמת צריכה להגיד מעבר לזה? תשאלו את זאוס! תקציר: תשאלו את זאוס... משפחת שומו עונה 4 תקציר: שנה חלפה מאז שמשפחת שומו הרגה את ציפי ומירגן, עכשיו תשכחו מכל מה ידעתם על הסדרה כי עונה 4 הולכת להיות טרוף גיבורים אחרים תקציר: אתם לא מקובלים בחברה אתם שונים אתם מיוחדים אתם אחרים מקבלים כוח על המשך בספר סוד המראה האבודה תקציר: איימי בת ה-14 וולטר בן ה-12 גרים בלונדון. לשניהם יש חיים רגילים לגמרי: הם הולכים לבית הספר, וולטר נפגש עם חבריו, ואילו איימי ישבת שעות על המחשב כדי לראות איך שיגים את הבחור המושלם. אבל משהו אחד לא רגיל- המראה הישנה במרתף . רוצים לגלות עליה? אז קדימה! כוחות משמיים תקציר: אוקטביה קיבלה כוחות מהשמיים שנתנו לה את היכולת לקבוע גורל של אנשים. המשולש חוזר...-פאנפיק המשך של גרוויטי פולס מאני צ´יקה אז תכינו פיצה! תקציר: אחרי 3 שנים ביל חזר.........אולי הוא נמחק אבל כמו תינוק הזמן בשביל לחזור לחיים נדרשו רק כמה שנים.........אבל!משהו קרה הוא ...הוא יכול להיות אדם, דיפר ומייבל בני 16 יחזרו לגרוויטי פולס עיר המיסתורין וביל מחכה להם........................(יש המשך בפרק הראשו רעיונות לספרים תקציר: ספר עם רעיונות לסיפורים חדשים שחשבתי עליהם, אותם אתם מוזמנים לקחת . תשאלו את וולדמורט! תקציר: בגלל שאף אחד לא עשה את זה, אני עושה את זה. יומנה של ילדה בגן תקציר: תיכנסו עצלנים XD







רוצה לפתוח חשבון חדש ללא פייסבוק ? הירשם בחינם

או
אימייל:


סיסמא:


 



© כל הזכויות שמורות ל-עיר הספרים | תקנון האתר | תוכן פוגעני/מפר זכויות יוצרים ? לחץ לדיווח!