התחברות לאתר


רשימת הפרקים:
116 קוראים


החבר שלי הוא ערפד - הפרק הראשון
Linoy|Hope | פורסם לפני 2 חודשים
  


אני נוטשת סיפורים די אני מגעילה ;^;

אבל ישלי קטע עם ערפדים לאחרונה אז תתמודדו.

אבל אולי השבוע יהיה הפתעה מאחד הסיפורים שיש לי~








פרק 1- ערפדים זה לא רק אגדות?









"אני יוצאת!" אמרתי בהתלהבות שיצאתי מפתח ביתי שאני מחזיקה בידי את תיק הבית ספר ורצה בקלילות בניסיון לא לאחר ושיערי האדמוני מתנופף ברוח.

"בוקר טוב, אנני-צ´אן" אמרה האישה הזקנה שהיא עובדת במאפייה ליד ביתינו והיא נחמדה אלינו.

"בוקר טוב!" מסרתי לה בחזרה והמשכתי לרוץ בקלילות לכיוון הבית ספר, אז כן. שמי אנני, נוזומי אנני, בעוד שבוע התמלאו לי 17 שנים מלאים וכרגע אני בתיכון שנה שנייה, המראה שלי מעט שונה משל אנשים אחרים, יש לי שיער אדום טבעי וחלק ועיניי ירוקות, אני די אנרגטית ומלאת חיים ומנסה להיות כמה שיותר חסרת דאגות אחרי הכל זה עולם פשוט.

"אוצ´!" אמרתי שהחזקתי את ראשי לאחר שנתקלתי במישהו, לא סתם מישהו, חבר ילדותי, מאסארו טסוקירו.

"טיפשה, בגללך אנחנו שוב פעם נאחר" הוא אמר בתלונה ונתן מכה קלה לראשי בזמן שניסיתי להתאושש מעט מההתקלות בו.

"זו לא אשמתי!השעון המעורר שוב לא העיר אותי!" אמרתי לו במעט כעס והבטתי בו, הוא היה יותר גבוה ממני ושיערו היה שחור ועינייו ירוקות, אני כבר מכירה אותו 10 שנים והוא עדיין ילד נודניק כמו תמיד, הוא כמו אמא.

"אז פעם הבאה אני אבוא ואעיר אותך" אמר בזמן שהתכופף אלי וחייך חיוך מעט מטריד והסמקתי מעט.

"מה שתגיד!אם תבוא לחדר שלי אני אזרוק עליך כרית!" אמרתי לו בכעס.

"כן, כן, כדאי לך לבוא או שמוראסמי סנסיי יצעק עליך שוב פעם" אמר בטון מעט מלגלג והתחיל ללכת לפני, אישוניי התכווצו מבהלה ובלעתי רוק, באותו רגע דפקתי את הריצה של החיים שלי לבית ספר, מוראסמי סנסיי הוא המורה הכי קשוח שאני מכירה ופעם אחת שאיחרתי הוא נתן לי השהייה, לאחר לשיעורים שלו זה גיהנום.

הגעתי במהירות למבנה בית הספר ומיהרתי לכיתה ואפילו לא היה צלצול ואז ניזכרתי שבימי שלישי אין שיעור בכלל עם מוראסמי סנסיי, התחלתי להתעצבן וצעקתי:"טסוקי!!!!!!!!!!!!!!!!".

שהשיעור הראשון התחיל, הבטתי בחלון מעט עצבנית על מה שהוא עשה, אני שונאת שהוא עובד עלי בדברים כאלו, הוא תמיד עושה לי את זה.

"מה קרה, אנני?" שאל אותי, הוא יושב במקרה מאחורי בכיתה, אני עדיין לא מבינה למה הוא איתי בכל מקום, אני לא צריכה ליווי ולא ממנו במיוחד.

"כלום, אתה סתם מעצבן" אמרתי עצבנית.

"אוקיי" הוא אמר לי בחיוך תמים בשביל להסתיר את מעשיו מה שגרם לי יותר להתעצבן.

הגיע הערב והתחלנו לחזור מהבית ספר, אני שונאת את יום שלישי כי זה יום ארוך וגם אני במועדון קנדו, לחימה עם חרבות עץ למטרת בטחון עצמי. טסוקירו לא במועדון כלשהו אבל הוא תמיד נשאר לחכות לי בשביל שנילך יחדיו כי הוא לא רוצה שאלך בחושך לבד, אבל אני לא ילדה קטנה אני יכולה ללכת לבדי.

"הירח יפה היום" אמרתי שהבטתי בשמיים שהיו כחולים ונקיים מעננים והירח העגול והלבן צף בשמיים וזהר.

"כן, הירח באמת יפה היום" אמר טסוקי באדישות רבה והמשיך ללכת.

"היי, טסוקי!חכה רגע למה אתה הולך?!" שאלתי אותו בניסיון להבין את האדישות שלו.

"הביתה, אם לא בא לך להישאר לבד אז בואי" אמר באדישות כשהמשיך ללכת, באתי להמשיך ללכת אחריו והכנסתי את ידי לכיס החצאית ושמתי לב שזה נעלם.

"חכה!" עצרתי בבהלה שלא הרגשתי את זה בכיס.

"מה עכשיו?" הוא עצר וסובב אלי את ראשו.

"שכחתי משהו חשוב בבית הספר אני חוזרת דקה לקחת!" אמרתי בלחץ מעט ובאתי לחזור לכיוון השני.

"חכי!אל תחזרי!" הוא צעק בבהלה.

"למה?" שאלתי והבטתי בפרצוף המבועת שלו באי הבנה.

"כי זה מסוכן!" הוא אמר.

"מה מסוכן? זה בסך הכל הבית ספר" אמרתי באי הבנה, הוא מתחיל להתנהג ממש מוזר.

"ערפדים" הוא אמר שקולו היה נשמע מעט חלש ומפוחד.

"אתה יודע שאני לא מאמינה בדברים האלו" אמרתי לו שמבטי מופנה לדשא ואמרתי לו בנוסף:"תתבגר כבר, טסוקי, הם לא קיימים".

"זה לא נכון..." הוא לחש מבועת ואמר:"חכי!".

אך התחלתי ללכת לכיוון הבית ספר, טסוקי תמיד האמין שערפדים קיימים אבל אני לא מאמינה בזה כי העולם מציאותי מידי ומשעמם אז לא הגיוני שקיים יצור כזה, אני לא מאמינה בדברים האלו כך שאני מפחדת ללכת לשם לבד כי לא יקרה לי כלום.

נכנסתי לסביבת הבית ספר שהייתה ריקה מאיש ופניתי לכיוון אולם הקנדו כי כנראה שכחתי את זה שם, פתחתי את הדלת למודעון ונכנסתי בשקט לאולם עצמו והלכתי ללוקרים שיש לכל חבר מועדון ופתחתי את הלוקר שלי.

"הו הינה זה!" אמרתי שראיתי את התליון שטסוקי הביא לי לפני שנתיים, אני מסתובבת איתו כל הזמן אני לא רוצה לאבד אותו, לקחתי את התליון וסגרתי את הלוקר.

לפתע שמעתי רעש שהגיע מהאולם עצמו, זאת בטח רק הרוח שנושבת בחוץ אבל בכל זאת הלכתי לבדוק מה היה הרעש. נכנסתי לאולם והוא היה ריק וחשוך.

"אמרתי לו שאין סיבה לדאוג" אמרתי באנחה ובאתי לצאת מהאולם והרגשתי משהו מאחורי והסתובבתי מהר ושמעתי זכוכיות מתנפצות ומולי הופיע יצור בעל עיניים אדומות ואישוניי נפערו בבהלה ושבאתי ללכת אחורה מעדתי והיצור קפץ עלי. כשהוא היה עלי שמתי לב שזה היה בן אדם שצבע עורו היה לבן כמו סיד ועינייו אדומות ובפיו היו ניבים והוא ניסה לנשוך אותי וניסיתי להרחיק את ראשו ממני בבהלה.

´ע-ערפד?!´ הייתי מבוהלת בעודי מנסה לגונן על עצמי ´אין מצב...הם לא קיימים!´.

ידיי היו חלשות מידי בשביל להחזיק חזק את היצור והוא ישר הגיע לצווארי והתחלתי לפחד באותו רגע ויצא מפי המילה:"תעזרו לי!".

עיניי לא עמדו בקצב אך משהו העיף את היצור אל הקיר וניסיתי להתיישב ברוגע מעט שהחזקתי את צווארי בפחד, שהבטתי מלפניי היצור שכב בשלולית דם שבליבו היה חור מלא בדם ומולו הוא עמד.

"ט-טסוקי?..." הייתי המומה.

"אמרתי לך שזה מסוכן לבוא לפה" אמר והסתובב לכיווני וליקק את ידו שהייתה מלאה בדם ועינייו היו אדומות זוהרות, הבטתי בו המומה ובפחד, מה לעזאזל הולך פה.






ההמשך יבוא...





הירשם לאתר כדי להגיב

5 תגובות
נאנאמי
נו בבקשה תמשיכי
עודכן לפני 13 ימים
Alice In Wonderland
ממש יפה
עודכן לפני 33 ימים
נאנאמי
מתי את ממשיכה?
עודכן לפני 48 ימים
נאנאמי
מתי את ממשיכה?
עודכן לפני 48 ימים
נאנאמי
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
עודכן לפני 64 ימים
שאלות פופולריות כרגע בעיר הספרים[פרסום שאלה חדשה]

פופאייייייי
נשאלה לפני 5 ימים ע"י תה צמחים (כרגע יש 146 תשובות)

לאאאאאא!!!!!!!!!! אתלסטאן!!!!!
נשאלה לפני 5 שעות ע"י Bon Jovi (כרגע יש 3 תשובות)


סיפורים נוספים
אהבת ילדות- פאנפיק על שירת הנסיך תקציר: אין לי כוח כבר להסביר למה שוב אז כנסו. אני כבר לא מכירה אותך תקציר: הימיקו איזומי נערה רגילה שאהבה להעביר את זמנה עם חבר ילדותה, מאסאהירו הארו, עד שיום אחד היא חוזרת הביתה מבית הספר ורואה את גופתה של אימה על הרצפה ונלחצת מהר, היא מחפשת את אביה ומוצאת אותו שוכב בשלולית דם שהארו, חבר ילדותה, עם כתמי דם עליו, מה היא תעשה? מה אני לא אוהב אותו, אני חב לו את חיי תקציר: יאוי-בשפה יותר מובנת זה ספר על בן שמתאהב בבן והכל בספר. כבר לא בבית תקציר: ילד שהוריו לא אהבו אותו החליט לעזוב את הבית וללכת למקומות אחרים, כמה שיותר רחוק מהוריו מחנה קיץ לנסיכות ונסיכים מ.ת.א תקציר: מחנה קיץ של נסיכות ונסיכים כמעט מפורסמים מ.ת תקציר: הסבר בספר הימים שעוברים (מ.ת.א עם עצמי) תקציר: סתם מ.ת אם עצמי...אבל אם אתם גם רוצים להשתתף בה אז תקציר בפנים הדת ומעבר לה. תקציר: סיפור אהבה בין נער ערבי מוסלמי דתי לנערה יהודיה חילונית. מתחת לאדמה מ.ת.א תקציר: תקציר בפנים זכרונות שנשכחו תקציר: אנאבל מתחילה את שנתה השלישית בחטיבה. באותו היום מצטרפת לכיתה תלמידה חדשה, והרגשה מוזרה גורמת לאנאבל לרצות להתקרב אליה. בעקבותיה חוזרים אל אנאבל זכרונות מהעבר הקשורים לאותה תלמידה, ומתפתח ביניהן קשר מיוחד במינו. למה כולם עלי 11+ (מכיל תכנים סוטים) תקציר: יש חבורה של נערים ואתם חושבים שאני יספר לכם הכל??????????. כנסו וגלו הופכים לחיות מ.ת עונה 2! (אתם יכולים אם לא נרשמתם!) תקציר: המשך! מי שלא היה שירשם אבל הוא נותן תמונה דארלינג || נכתב ע"י שני תקציר: לא משנה כמה זמן יעבור, הוא תמיד ירדוף אותך. הרי בסיוטייך הנוראיים ביותר הוא אומר שפיטר פן אף פעם לא נכשל. את לא כמו כולם, את מיוחדת. לא כמו עוד אסיר או עוד ילד שאבוד בחייו, את היקירה שלו לא משנה מה תעשי. את היא דארלינג כמובן.. שיכרון הצבעים || A.H אודרי בלקווד תקציר: אני הולכת. הולכת, הולכת, והולכת. אני לא יודעת מאיפה באתי ואני לא יודעת לאן לפנות. אני רק יודעת שכך זה היה תמיד. מפעל ההזמנות של בלה 3> תקציר: פירוט בספר ^^ בית ספר למכשפים צעירים (מ.ת.א) תקציר: בספר חתימות ועזרים מ.ת עם 👽▬ shahar ▬👽 תקציר: איוש100 מעצבת מתיחלה







רוצה לפתוח חשבון חדש ללא פייסבוק ? הירשם בחינם

או
אימייל:


סיסמא:


 



© כל הזכויות שמורות ל-עיר הספרים | תקנון האתר | עיר הציורים | עיר הלימודים | תוכן פוגעני/מפר זכויות יוצרים ? לחץ לדיווח!