התחברות לאתר


רשימת הפרקים:
10274 קוראים


נקמה מתוקה - הפרק הראשון
הלוחשת לספרים | פורסם לפני 25 חודשים
  


שלום, קוראים לי ברנדון. אני אספר קצת על עצמי. מאז שהייתי קטן, בגן, תמיד הרגשתי שונה מאחרים, ויש לי סיבה טובה. פעם אחת בגן, הרגשתי שאני מרחף. חשבתי שזאת סתם תחושה רגשית עד שהגננת עלתה על כיסא והורידה אותי מהתקרה. מסתבר שהיא צרחה כיוון שנגעתי במנורה עם ידיים רטובות ולא התחשמלתי.  בבית אחר כך, זינקתי מהמיטה והייתי באוויר קצת יותר מידי עד שהגעתי לרצפה. עם השנים למדתי לשלוט קצת בעצמי. אני מרחף רק בבית עכשיו. אני יתום מאבא, יש לי רק אמא. קוראים לה ג´ין.  תמיד כששאלתי אותה מי אבא שלי, היא גמגמה משהו על האולימפוס והחליפה נושא במהירות.  היום אני בן שלוש עשרה וחצי. לחברים הכי טובים שלי קוראים סמנתה ואלכס. הם היחידים שיודעים שאני יכול לעוף. אני חושב שגם הם מרגישים שונים כמוני, כי סמנתה ממש ממש יפה ואלכס תמיד מסתבך בצרות שאנחנו ליד הים.  הוא ממש אוהב את הים. אני שונא את הים, אבל אנחנו עדיין חברים.  הסיפור מתחיל בבית הספר. היה יום שמשי וחמים, זה היה רק חודש לסיום ולחופש הגדול שכולם חיכו לו בקוצר רוח. המורה לימדה אותנו היסטוריה. לא נראה לי שמישהו הקשיב, כי כולם השוויצו בתכניות שלהם לחופש הגדול.  אני בעיקר הסתכלתי על השמיים וכמה שהם רעננים ולא עם המזגן המייבש הזה. אלכס סיפר לי שהוא מתכנן לגלוש כמה שיותר בחופש. "מגניב" מלמלתי. "תבוא איתי"? שאל בקול מתחנן. הפניתי אליו את המבט. "אלכס, אתה יודע שאני שונא את הים", אמרתי. בכל חיי כמעט טבעתי לפחות שלוש פעמים וניסיתי להימנע מביקורים בים כמה שיותר עקב הטראומות האלו.


 

"בבקשה". התחנן אלכס. "כן, ברנדון. יהיה ממש כיף" אמרה סמנתה. בהיתי בה. העיניים שלה היו בצבעים לא ברורים- פעם וורודות, (קראתם נכון) סגולות, ירוקות, כחולות ומה לא. הסמקתי כשהסתכלתי עליה והסבתי את המבט. "בסדר, אני אבוא", נפלט לי מהפה. באמת לא הבנתי למה אמרתי את זה- הרי תמיד צריך לגרור אותי לים. "יש!" קרא אלכס בשמחה והחליף כיפים עם סמנתה. נאנחתי והתחלתי לחשוב על תירוצים למה לא להיכנס לים. אהא. אני לא יודע לשחות. תאמינו לי, אמא שלי שילמה לי על מיליון שיעורי שחייה ובחיים לא הצליחו ללמד אותי. כולם אמרו לי שאני מפספס משהו ממש כיף ובריא לגב, אבל אני תמיד עניתי שאני בעיקר מפספס טביעה ומדוזות.  אפילו אלכס וסמנתה ניסו ללמד אותי לשחות שנה שעברה בחופש.  אלכס שחה כמו דג במים. אני בעיקר עמדתי ברדודים וניסיתי לא לקפוא מקור או להיעקץ ממדוזה.  "ברנדון? אתה איתנו?" שאלה המורה. 


קלטתי שכולם מסתכלים עליי, ושכמעט נרדמתי. שפשפתי את העיניים."כן, סליחה אנבל" אמרתי וחזרתי להווה. "חנפן", מלמל מישהו מאחורי. הסתכלתי אחורה  והוא נראה פתאום מרוכז בלוח. חייכתי. כולם פחדו ממני. עשיתי לו חשמל עם האצבע קצת, ככה שרק הוא יראה. 

הוא השתנק והזדרז לכתוב מה שמורה כתבה על קולומבוס שגילה את אמריקה במחברת.


החזרתי את המבט ללוח, מרוצה מעצמי. אני לא תוקף אף פעם, רק מאיים. אני ילד טוב למי שטוב אליי. ורע למי שלא. ניסיתי לקרוא את מה שכתוב, אבל כרגיל האותיות שיחקו איתי מחבואים. נאנחתי. למזלי, אני בכיתה ללקויי למידה. זה הכי כיף שיש. בבגריות יהיו רק ארבע שאלות, כותבים במקומי, קוראים לי, תוספת זמן במבחנים, גן עדן לאנשים כמוני. כל מי שכאן לקויי למידה במשהו. יש כאלה שדיסלקטיים כמוניי, יש כאלה שממש  אבל ממש גרועים בחשבון, יש כאלה שעם הפרעות קשב וריכוז, ויש כאלה שסתם עם בעיות חברתיות. אבל כל אחד כאן טוב גם במשהו אחד, כאילו שאלוהים אמר בתור פיצויי. אני לא טוב בכלום חוץ מלרחף קצת, אבל אלכס ממש טוב בלגלוש, סמנתה ממש טובה בלצייר, ואחרים טובים בלנסוע באופניים, בלרקוד, בלשיר לנגן ועוד ועוד.  הצבעתי וקראתי לאנבל שתבוא לכתוב לי.


היא חייכה ובאה להעתיק בשבילי. ג´ון, עוד אחד מהחברים שלי שלא היה דיסלקטי אבל עם הפרעות קשב וריכוז, שלח לי מבט מלא קנאה. הוא היה צריך להעתיק עכשיו הרצאה על קולמבוס. חייכתי אליו ונשענתי עם הידיים מאחורי הראש על הכיסא והקשבתי לרעש של העפרונות כותבים במרץ.  עצמתי עיניים, מקשיב לעצים בחוץ ולרוח ודמיינתי שאני בחוץ איתם. "ברנדון? סיימתי לכתוב לך" אמרה אנבל. פתחתי עיניים וראיתי שכולם אורזים את הדברים ויוצאים להפסקה הגדולה. "תודה" אמרתי וארזתי גם. הצטרפתי לאלכס סמנתה וג´ון. "כיף לך, כואבת לי היד כבר" אמר ג´ון ועשה מתיחות לידיים בפרצוף חמוץ. חייכתי. "זה עדיף מלא לדעת לקרוא בגיל שלוש עשרה" הזכרתי לו. הוא עשה פרצוף. "ולשחות" מלמל אלכס. שלושתם צחקו. "היי!" רטנתי.  הם הפסיקו לצחוק אבל עדיין חייכו. אלכס עדיין צחקק. "בוא נצא" אמרה סמנתה.  הם הסכימו ויצאנו החוצה. ג´ון כמו תמיד הלך לידי והסתכל בעצבנות לכל הצדדים ורחרח כל הזמן. סמנתה דילגה ואלכס חלם בהקיץ, בטח על החופש הגדול. ג´ון נאנח. "לאן הולכים?" שאל.  "סתם ככה" אמרתי.  סמנתה הסתכלה עליי וקרצה. חייכתי והצטרפתי לריקוד שלה. "צמד חמד" גיחך אלכס. חייכתי לעצמי, גם עם הייתי אדום כולי מההערה שלו. ´אני אהרוג אותו אחר כך,´ חשבתי.


"נכון" אמרתי, מרוצה מהמבט המופתע שאלכס עשה מיד אחרי זה וסובבתי במעגל את סמנתה.  הגענו לספסל הקבוע שלנו והתיישבנו. המשכנו לדבר עד שהיה הצלצול לשעתיים האחרונות של היום. "שיגמר היום כבר" רטן ג´ון והוציא מתמטיקה. סמנתה נראתה מבוהלת. זה היה המקצוע שהיא הייתה לקויה בו, אבל היא הוציאה את הדברים וישבה בשקט לידי. המורה הגיעה ולימדה אותנו את נוסחת השורשים. סמנתה נאנחה והעתיקה  כמו תוכי. כל תרגיל לוקח לה לפתור שעתיים. אני לא צוחק. אבל היי, בשביל זה היא פה. כולם מסיימים- היא עוד באמצע. ויש לנו סייעת גם. המורה באה אליה והסבירה לה באופן מפורט את הנוסחה. לי העתיקו במקומי. סמנתה אמרה "אבל אני לא יודעת את זה"  בקול מסכן. התחשק לי לחבק אותה, וסביר להניח שגם הייתי עושה את זה אם כל הכיתה לא הייתה כאן ואלכס לא היה יושב מאחוריי והמורה לא הייתה ביני לבין סמנתה. המורה רק חייכה בסבלנות והסבירה שוב. כעבור שעתיים, החיוך חזר לסמנתה, כי נגמר מתמטיקה והיום.  כולנו חזרנו לבניין שלי. אנחנו גרים באותו בניין במנהטן. "ביי" אמרתי כשהגענו לבניין. סמנתה חיבקה אותי והסמקתי. "בי" הם אמרו והלכו, אלכס הלך כשהוא מצחקק לעצמו. עליתי במדרגות מגלגל עיניים, עם ריחופים פה ושם, אני מודה. פתחתי את הדלת. אמא שלי ישבה ליד השולחן ונראתה רצינית. לידה היה איש די מבוגר. הנחתי את התיק בכניסה והסתכלתי עליהם, בעיקר על האיש. "אמא?  מי זה?" שאלתי בחשדנות ושמתי את התיק על הרצפה ליד הדלת.  היא הסתכלה עליי ואמרה "זה אבא שלך ברנדון", וחייכה. קפאתי במקום. "אין מצב"  לחשתי והסתכלתי על האיש. מיד התחרטתי על מה שאמרתי. דווקא היה מצב- גם לאיש היה שיער שחור, עיניים כחולות חשמליות כמו שלי. בלעתי רוק. "דווקא יש מצב" האיש אמר בחיוך והאורות נכבו. "מה קרה?" נבהלתי. "שום דבר" אמר האיש והאורות חזרו. הלכתי צעד אחורה ובחנתי אותו. "אתה עשית את זה"? שאלתי בקול רועד. הוא הנהן. "ברנדון, בוא שב. יש לי המון מה להסביר לך" אמרה אמא שלי. היא נשמעה לחוצה קצת משום מה. התיישבתי לידה, עדיין משותק מהקטע עם האורות."ממה להתחיל?" שאלה את האיש שקרא לעצמו אבא שלי. הוא חייך. "מקרונוס" הציע. ´ממי?´ חשבתי.    





סקר ראש בראש

להמשיך את הספר?


כןןןןןןןןןןןןןן

לא, מבחינתי אפשר להפסיק
צפייה בתוצאות




הירשם לאתר כדי להגיב

תגובות
הלוחשת לספרים
אני עורכת את הספר...התקדמתי מאז מאוד בכתיבה ועכשיו אני משפצת אותו, אתם מוזמנים לקרוא שוב(=
עודכן לפני 141 ימים
שאלות פופולריות כרגע בעיר הספרים[פרסום שאלה חדשה]

מי שהכיר את סירופ שוקולד תיכנסו
נשאלה לפני 23 ימים ע"י ♥יערה♥ I לא פעילה יותר I אדיוס אמיגוס (כרגע יש 7 תשובות)

האמת, חיבבתי את האתר הזה מאוד 😊
נשאלה לפני 3 ימים ע"י ✧⁩ ⁦(◍•ᴗ•◍)✧ (כרגע יש 6 תשובות)


סיפורים נוספים
בעקבות התיבה- החטיפה תקציר: פאנפיק לפרסי ג´קסון מסעות בזמן, פאנפיק מקורי ביותר לפרסי ג´קסון תקציר: אני מיקה וולדאס, ולאבא שלי קוראים ליאו. אני באמת צריכה להגיד מעבר לזה?
- פרסומת -

עידן חדש, נבואה חדשה תקציר: פאנפיק לגורלו של אפולו השלישי כי נמאס לי לחכות לרביעי! וקרדיט למשתמשת ´רייצ´ל ´ על הרעיון סוף העולם....או שלא? תקציר: בפנים. מושחתים תקציר: . הרגעים האלה תקציר: אתם מכירים את זה שאתם מרגישים אכזבה, שימחה או עצב אבל אף אחד לא מבין אתכם? שאפילו שהדברים לא כל כך נוראים אתם צריכים חיבוק? אתם מוזמנים גם אתם לכתוב על זה כאן ולחלוק. ניסוי הפנימייה- מ.ת. תקציר: תם ילדים בגילאי 15-17, לכולכם יש בעיות. הבעיות האלה יכולות להיות טראומות, הן יכולות להיות עבר רע, הן יכולות להיות חיי פשע או מה שלא תרצו, ובנוסף לכול אחד מכם יש כוח. לא משהוא חזק מדי או מועיל מידי. הפנימייה שאתם נמצאים בה נותנת לכם מקום בו אתם מקבלים הזדמ חיות מחמד| מ.ת תקציר: בספר אני תקציר: הספר מספר על ילדה ושמה ליאור היא עוברת הרבה חוויות אהבות ואכזבות כל זאת ועוד יסופר בספר❤ ילדי רחוב מ.ת תקציר: כנסו אהבה איטלקית|פאנפיק על ברטאו|תוצאה של הטימטום שלי תקציר: תוצאה של הטמטום שלי! משפחת שומו עונה 4 תקציר: שנה חלפה מאז שמשפחת שומו הרגה את ציפי ומירגן, עכשיו תשכחו מכל מה ידעתם על הסדרה כי עונה 4 הולכת להיות טרוף תאומות מרוחקות תקציר: היוש! קוראים לי יוני יש לי אחות תאומה בשם יולי וזה קצת מסובך יולי מקובלת רצח ואני אני סתם אני ויולי בקשר טוב אחיות טובות אד לא מזמן שהגענו לכיתה ו מ.ת מחנה קיץ לשירה|😍😍😍 תקציר: שלוש מנוים ומתחילים משחק המעלית תקציר: המ.ת הוא על ילדים ששיחקו את משחק המעלית. משחק המעלית הוא הוא משחק שמשחקים בו בבניין בין 10 קומות שבו צריך ללחוץ על הכפתורים של המעלית סדר מסויים באיזהשהו שלב במשחק נכנסת למעלית נערה מהגיהנום אסור לדבר איתה כי אם כן אס היא תמשוך אותך למימד אחר במ.ת שיחקתם התחלה חדשה תקציר: ליאור ורוני הם אחים, אחרי תאונה מצערת הם מוצאים את עצמם בבית החולים חסרי כל זיכרון מה קרה להם? ומי זאת לעזעזל משפחת אבני?...האם ליאור ורוני יצליחו להתחיל מחדש? והאם זיכרונותיהם בכלל ישובו מתישהו או שאבדו לנצח ספר הטמטום הגדול.~;~אל תיכנסו,זה מדבק. תקציר: ומדבר.חהחהחהחה תיאוריות מקוריות על סדרות וסרטים תקציר: תיאוריות מקוריות שלי על סדרות וסרטים שראיתי.



רשימת הפרקים:


תוכן עניינים
פרק ראשון
פרק 2 - אני מבין שאני חצויי (נק´ מבט: ברנדון)
פרק 3 - קדימה בלאגן (נק´ מבט ברנדון)
פרק 4 - נעים להכיר, מחנה החצויים (נק´ מבט ברנדון)
פרק 5 - החיים החדשים במחנה(נק´ מבט: ברנדון)
פרק 6 - נעים מאוד, משפחה אלוהית(נק´ מבט: ברנדון)
פרק 7 - אימון בכוחות על(נק´ מבט: ברנדון)
פרק 8 - על החיים ועל המוות(נקודות מבט: ברנדון ואז סמנתה)
פרק 9.1 - כל ההורים באים, הצילו (נק´ מבט: סמנתה)
פרק 9.2 - עידן חדש, נבואה חדשה(נק´ מבט: ברנדון)
פרק 10 - מפענחים את הנבואה, נא להיכנס לפאניקה(נק´ מבט: ברנדון)
פרק 11 - הרגשות רעות וחלומות רעים(נק´ מבט: ברנדון)
פרק 12 - נכנסים בקפיצה למים ואני מתנגד לרעיון(נק´ מבט: ברנדון)
פרק 13 - ניראדה נותנת לנו מתנה(נק´ מבט: ברנדון)
פרק 14 - הבטחות וריבים (נק´ מבט: ברנדון)
פרק 15 - תפוס את הדגל מתחת למים (נק´ מבט: ברנדון)
פרק 16 - שלום (נק´ מבט: אלכס)
פרק 17 - הלם נפשי(נק´ מבט: אלכס)
פרק 18 - כדאי שזה יהיה שווה את זה(נק´ מבט: אלכס)
פרק 19 - אני וג´ז מגלות משהו מדהים (נקודת מבט סמנתה)
פרק 20 - מסע החיפושים מתחיל, הידד(נק´ מבט: ברנדון)
פרק 21 - נחשול (נק´ מבט: סמנתה)
פרק 22 - קסם (נק´ מבט: סמנתה)
פרק 23 - בחזרה לשגרה, פחות או יותר(נק´ מבט: ברנדון)
פרק 24 - זמנים חדשים (נק´ מבט: ברנדון)
פרק 25 - דין עובר לגור איתנו (נק´ מבט: אלכס)
פרק 26 - עפים למחנה יופיטר (נק´ מבט: סמנתה)
פרק 27 - מגיעים למחנה יופיטר (נק´ מבט: ברנדון)
פרק 28 - ים של דמעות (נק´ מבט: ברנדון)
פרק 29 - נק´ מבט: אלכס
פרק 30 - נק´ מבט: אלכס
פרק 31 - נק´ מבט: ברנדון
פרק 32 - נק´ מבט: סמנתה
פרק 33 - נק´ מבט: סמנתה
פרק 34 - חצויי חדש וכולם מבולבלים (נק´ מבט: ברנדון)
פרק 35 - חצי חצי(נק´ מבט: כריס)
פרק 36 - שלום ולא להתראות(נק´ מבט: כריס)
פרק 37 - נק´ מבט: אית´ן בן פוסידון
פרק 38 - אני עף (נק´ מבט: כריס)
פרק 39 - נחשו מי חוזר? (נק´ מבט: כריס)
פרק 40 - קרובי משפחה תמיד עוזרים אחד לשני (נק´ מבט: כריס)
פרק 41 - נק´ מבט: דיאנה
פרק 42 - כמה אופייני לי, לשכוח דווקא את החלק של אבא שלי(נק´ מבט: כריס)
פרק 43 - הודעה חשובה
פרק 44 - היום האחרון של החופש הגדול(נק´ מבט: ברנדון)
פרק 45 - חושך (נק´ מבט: אלכס)
פרק 46 - שיחה מוזרה (נק´ מבט: אלכס) זה מעכשיו פאנפיק שמשולב עם משפחת קיין והאלים המצריים
פרק 47 - מצותתים לאסיפה מצרית וביי ביי לי(נק´ מבט: אלכס)
פרק 48 - סקר חשוב, תענו!!!!!!!!!!!
פרק 49 -


רוצה לפתוח חשבון חדש ללא פייסבוק ? הירשם בחינם

או
אימייל:


סיסמא:


 



© כל הזכויות שמורות ל-עיר הספרים | תקנון האתר | תוכן פוגעני/מפר זכויות יוצרים ? לחץ לדיווח!